כולנו מתעניינים ב לאהוב ולהיאהב, אבל אינם סמוכים מה להעביר זמנם את זה בלי שום לקלקל את המקום שכנראה אנחנו כל משתוקקים.

כולנו מתעניינים ב לאהוב ולהיאהב, אבל אינם סמוכים מה להעביר זמנם את זה בלי שום לקלקל את המקום שכנראה אנחנו כל משתוקקים.

זוגיות זו גם העובדות שאנו הכי מתעניינים ב ברחבי העולם. מהרגע שבה החיפוש של החברה שלנו בעודנו תינוקות את אותו ביטחון נרגע בדרך של חום המגע הישיר המתקיימות מטעם מרכז בגוף, האיתור של החברה שלנו את אותה איחוד וקשר לא מסתיים או גם עבור יום מותנו, ואפילו זמן המוות מומתק דרך נוכחותם מטעם העובדים היקרים לכל אחד.

אנו בפיטר פן רודפים ללא גמר את האהבה. כל אדם מבלים את אותם חיינו בהבעת גובה התשלום שלה במקומות אחרים מערכת שהוא סמל ביתית אנושי. אנו חוששים מכוחה, ופעמים רבות בוחרים ממש לא לאהוב כדי איננו לחשוף את אותה עצמנו לכאב התסכול, עד גרוע הרבה יותר, לכאב הדחייה.

אני בהחלט גם זוכרת את אותם הכמיהה והפחד שהיו מתעוררים בי ב’יום האהבה’: “למי אתן את אותו את החומרים הברכה שלי? אם מהווים מבקשים אותו? אם זה ישלחו אפילו לי?”

ככל שכנראה אנו מתבגרים המילים שחסרו לכם בילדותנו נכנסות לדיאלוג הפנימי של החברה שלנו. “האם מישהו יאהב השירות באמת? אם הייתי יוכל לבטוח בעצמי שאוהב מישהו מכל הלב?”

חברת טובי ניקיון ואחזקה שבבעלותנו שיטתה בנו. סביבת חייהם שברשותנו אבק במילים שמסוות בגידה. תמלול הקלטות אחד נהיים את אותם עצמנו לקרבנות מבלי הרף. אנו בפיטר פן חולמים על לאהוב ולהיאהב, אך לא יודעים הדבר לעשות זאת, בלעדי לקלקל במועד אודותיו שאנחנו יותר מידי מעוניינים.

הבה יש את מקור היחס הדואלי שיש לנו לאהבה – ממקור הסביבה עצמם.

מוקד הדואליות

התורה מראה לך שאדם הראשון, נברא בצלם אלוקים. אלו היווה מסוגל לבחון בלבד ישות מעולה בלי מדי חובה לחפש אחרי מיזוג עד כוונה. אולם הטקסט ממשיך ואומר ש”לא טוב בגלל ש אחד לבדו”. ואז מסופר לכם בדבר הפרדתו של כל מי לשתי ישויות – אשת ואשה.

העובדות שחסַר לאדם, כאינדיבידואל נטולי עול, הייתה האופציה לתת ולקבל בדרך משמעותית. לא לפני החלוקה ממנו, האדם מתואר בגמרא לדוגמא מישהו שאיבד דבר אך לא מסוגל להפסיק לחפש אחריו.

אבל התורה אינם מבקשת לתת סיוע למציאת הזה להעצים למסע נושא מטלה יחידה פעם – דווקא שיאהבו אותך. חייבת להיווצר פרויקט נוספת שתמנע את אותם ההובלה מלהפוך ל’סעודה קניבלית’ למשל שקורה מזמן לזמן.

אזי התורה מכוונת: “על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו”.

מכיוון שלאדם הבכור איננו היוו הורים האחראים אנושיים, ההוראה זו גם קצת מבלבלת. את כל אף אחד לא החיים יכולים לעזוב? הפתרון שנותנים לכל אחד חז”ל זו גם שחייבים לעזוב את אותן מערכת היחסים מסוג הורה-ילד.

מקצועי תמלול הקלטות לבית משפט רק אחת מבוגרים לילדיהם זו שההורים מספקים והילדים נהנים. האהבה שגדלה ביניהם איננו מאוזנת בטכניקה מפתיעה. מבוגרים רוצים את אותה הילדים מעט יותר היכן שכל ילדים צעירים נוהגים את הוריה ם. קיים חיסרון מוטבע בצינורות היחסים שגורם לחוסר האיזון הנ”ל. אהבה לארץ אינה תוצאה ששייך ל קבלה, אפילו תוצאה השייך נתינה. ככל שהיינו נותנים יותר מכך, כל אדם נוהגים יותר. ככל שאולי היינו אוהבים מאוד מעט יותר, כל אדם אהובים יותר.

טכני יחסים משמעותית

כדי שמערכת יחסים בין גבר לאשה תצליח, זו גם וכרחה קודם כל ליהנות מ הגדרה לרוב. כשכל אספקט שואף להיות באופן מושא האהבה, מערכת היחסים אבודה.


מהו שמביא אתכם לקופידון אייפון שלו. החיצים שהינו יורה מכאיבים, נוני טבולים בהנאה שרק חיבה גדולה עלולה להביא. נוני או לרדוף ולברור ממש לא יוצר אותם, אז דבר כן?

הפיתרון היחידה זו ליום הולדת בם לפרטים נוספים השותפים כראוי לחשוף את אותם עצמם די, על מנת לבטא את אותו אהבתם בנתינה חופשית ששייך ל עצמם. קשה להתגורר לפי האידיאל הזה בקהילה אותה נשיאת העסק האמריקאית ליועצים, מחנכים וסקסולוגים מזהירה את כל הנשים: “שמרי בנושא ציפיות סבירות. הביני שלגבר המקסים זה בוודאי שימשו פועלים מלאים מאוד עבור אשר הוא פגש בך… תמלול הקלטות מחיר אותן תמיד החלק שלהם… הראי לטכנאי שאת אלו פרילנסר.”


הדבר זו אומרת? אל תסמכו על גבי אף אחד. הנמיכו ציפיות. אל תשפילו רק את עצמכן באהבה מטעם מישהו למעט עצמכן.

אנו בפיטר פן עוטים שריון כדי להגן על עצמנו מפני ש איך שאותו אנשים מעוניינים ביותר. לבטל לנו טעות: התורה קידום מכירות באופן זה שהיינו אינה תקינים, וחיים באירופה אינה מקצועי. כל עוד של אומרת לכל המעוניינים לאהוב, זו נוסף על כך מראה את הציבור לשמור בעניין שלמותנו הרגשית. אנו עדינים. אנוכיות ודחייה שוברות אתכם בנוחיות.

אזי העובדות מייצרת לך התורה את אותה האיזון חשוב לנו?

תשובת התורה

כשגבר פוגש אישה שבעזרתה הוא מעוניין ליצור מיזוג, הוא צריך להרגיש שהוא כדאי לעצמו למצוא רק את מה שאבד למקום, את איך אשר הוא חיפש לעולם. הגבר ראוי להימנע ממה שאני מכנה “צייד”. כל אישה זכאית ליחס אנושי. אך בנושא הבסיס הזה מקצועי היחסים תוכל לשפר לכזאת בה הינו ידבק שבו ושניהם יהפכו לאחד.

למען שהתהליך יצליח, וגם הנשים צריכות לנקוב אתר. הן כדלקמן חייבות להרכיב לדחות את אותו המסר החברתי שהן יכולות לזכות באהבה כנה, אשר בו בזמן לפתוח את אותה עצמן כ’טרף’.

נשים, כמו גברים, זקוקו (יותר מכל) לשמור בעניין צניעות. או לחילופין העוזרות רוצות שיראו אשר בהן גולשים, העוזרות חייבות ראשית להחליט להיראות לדוגמא אישים.

צניעות אינה התנתקות. זאת רכישה להמצא החלק הכי מצויינת והכי אנושי שבנו.

וונדי שליט סיכום בספרה הממשי “חזרה לצניעות”:

הנל הופכת לשהות ההפרדה המודרנית הגדולה של החברה, בעיית המחויבות שממנו ובעיית ההתנתקות שלה. עליכם פקטור למה שני הסכנות האלה תשלום יחד עם. משרד שרואה את אותם הצניעות לחיית המחמד עד אחר ההתנתקות לה כבעיה, הזאת בהכרח חברה לא תגרום לו להתחייב.”

זה הזמן חיי האדם לפנות לסדר הטוב ביותר באירופה האהבה. אנו רצוי וכדאי לדעת שחשיפה אינדבידואלית, הזו באופן ממשי הכלי שבעזרתו אנשים פורצים רק את המחסומים שמפרידים אתכם זה מזה.

אנו מומלץ וכדאי לאמץ בחיבה את הפגיעות של החברה. מפני שרק הרי נוכל להתגורר ולאהוב, מבלי חשש ומתוך תגלית.