ממסיבות חג המולד בדירה הלבן לאתגר התפילין.
כל מה יתכן שיהודי רחוק מהמסורת ומפיק התוכנית “בוקר נכונה אמריקה” מסוג חברת ניקיון ואחזקה ABC, יגיע במסעו ממסיבות חג המולד בדירה הלבן והליכה בחולות ערב הסעודית, עד לתפילה במניין בנכס כנסת?
הפתרון הקצרה היא: שיש להן הרוב מאמץ והרבה מהמורות שלא צפויות במהלך האמצעי. אני בהחלט יהודי חרדי – פעיל ליברלי בתקופתו של בוב דילן וההפגנות בהשוואה המלחמה. קראנו בשבילנו “דור מזל דלי” – אַקוֶּורִיאַס. עמדנו ליצור יאריך רק את האנושות. בני דורי השליכו מאחורי גוום את אותו הממסד. פסלנו את כל ההנחיות והחוקים. האמנו שנוכל לשכתב יחדש את אותן ההיסטוריה. חשנו שביכולתנו להחליף את אותם עתיד האנושות כולה. אחת בלבד הקרבנות מטעם גישתנו הייתה הדת. היינו מרוכזים באופן ספציפי להפליל מאוד דת מסודרת. תחושת ה”שחרור” הינה משכרת; ואנחנו האמנו שנוכל להימלט מעברנו.
הצטרפתי לחבורה הנודדת הזו בגלל התלהבות רבה. אני בהחלט אקטיביסט אל מול מלחמה, עבדתי לפני ראלף נאדר וייסדתי בעלי חברת יחסי אורח בשכונה וושינגטון.
חבריי בתקשורת היו שותפים לערכים שלי, לדוגמה גם להשקפת בסדר גודל עולמי. ב- 1988 הוצע לי לשהות מפיק התוכנית “בוקר נכונה אמריקה” ששייך ל מעבדת טלפונים ABC בוושינגטון. היו הנ”ל פעילות מרגשים על פי רוב.
הוזמנתי לדינרים אישיים בוושינגטון, התחככתי שיש להן יחד עם בסיסו של ואנשים מפורסמים. נפגשתי מיוחדת יחד יתר על המידה נשיא, מג’ראלד פורד ועד לביל קלינטון, ויכולתי לדון בתחומים רבים ושונים עם מנהיגים עולמיים למשל מרגרט תאצ’ר ואריאל שרון. בעמידה בתור המפיק הנקרא הדירה הלבן והפנטגון, ראיתי מקרוב את אותה ההיסטוריה בהיווצרותה. הצטרפתי למסעות נשיאותיים וסיקרתי תסיסה אזרחית וקונפליקטים שבאו לישראל עד לשימוש בנשק. עמדתי בתחום האש בניסיון הפיכה בפנמה, הגעתי לאתרי ההתרחשות של התרחשויות בלתי צפויות מטוסים, דיווחתי על אודות טיסות למקום אחר מקייפ קנאוורל, סיקרתי את כל פסגת G-7 בטוקיו והפקתי מהדורה מרשימה אל מול טרור משארם אל-שייך. הייתי בניקרגואה כאשר הסנדניסטים נפלו, והתגוררתי בהונג-קונג כחלק מ החזרתה לסין.
אדם הרגעים הרציניים מאוד שלי, נמכר בשם שידור ישיר מיוחד של ABC, במשך 5 זמן מנורמנדיה-צרפת, לרגל יום השנה החמישים לפלישה הרצינית לנורמנדיה. ערכתי עפ”י רוב מאה ראיונות יחד עם ותיק צבא מימי מלחמת הבריאה השנייה ועם יוצאי צבא שהשתתפו בלוחמה, מכיל גנרל נאצי שהוביל את דיוויזית פאנצר – מחלקת הטנקים, שהייתה באזור הקרוב באופן ספציפי לשיער נחיתת שיש להן הברית בנורמנדיה. כששוחחנו בשקט בנושא המלחמה ולכן הפלישה, ישבנו שנינו במרחק קצר נקרא מזה, כאילו כל אדם משני עמיתים נוהגים. חצי מאה עוד בטרם, נקרא נמכר בשם מחסל השירות.
אני בהחלט זוכר את ביתית אכן חוף נורמנדיה בבית הקברות האמריקני, ב-6 ביוני 1994. הייתי זוכר שהתרגשתי בעיקר מן המצבות שנשאו על גביהם מגיני משה . מגוונים העובדות שימשו צעירים בני 18-20. באותה זמן, כמעט בכל מקום מגורים, שמרתי את זהותי היהודית שמורה ומכוסה טוב. קיבלתי כרטיסי ברכה לכבוד חג המולד מחברים, הוזמנתי למסיבות חג בדצמבר ואפילו השתתפתי בכמות פארטיות חג מולד במעונכם הלבן.
נישאתי לאישה נוצרית אפיסקופלית. אביה נקרא דיקן בכנסייה לא גדולה בדנוויל, וירג’יניה. היהדות שלי נתפסה סגורה תחלופה ל, והדלת נעולה נכון. למרות זאת, נשמעה ממנה חריקה כלשהי. אפילו שהייתה עבורנו חיי אדם שבו הרגשתי שאני מממש את אותן פרטית, קריירה מסתיימת בהצלחה, קרובי משפחה וחברים רבים ומגוונים וחיים רכים, חשתי שמשהו חסר. אני, וכמה חברים וקרובי משפחה אחרים, פתחנו אז בתרבות ראשונית, מרדנית במידת מה, ששייך ל חיפוש את אותו הדבר שכינינו “רוחניות”, ודבקנו בילידים אינדיאנים-אמריקנים בתקווה להשיג כל מה רסיסי רוחניות.
אני? אינדיאני?
באחד מערבי מסע הביקוש זה בטח, מצאתי את כל ביתית באחוזה ניו-יורקית צפונית בבעלותו מסוג אשת תאגידי מגוון, שטען שגילה אחר “נשמות” הילידים האינדיאנים. נתפסה הנל אחוזה נרחבת, שבו פתחו של הבעלים נוסף אוהלים אינדיאניים מרשימים. במערך, הינה בלוח מדורה, ואנחנו זימרנו שירים אינדיאניים בלתי מקובלים, אוחזים ידיים בשטח שמי הכוכבים. יש אפשרות ש הוא למעשה התאים לאחרים, אבל אותי זה השאיר אדיש. הערב נראה סינטטי ומאולץ. בסיום כל, אף אחד מעמנו איננו שימש ממוצא אינדיאני. הינו היווה לחלוטין מבחוץ על כל הקשר שהוא – העדר איחוד מושלם. בכל שיער, באחוזה, תם סיום “גיליתי רק את אמריקה”: “היי, אני בהחלט יהודי, שלא צ’ירוקי, בן לקוטה או אולי אינדיאני. השבטים שלי אינו חיו בערבות צפון אמריקה. זה חיו בירושלים, במקביל ל נהר הירדן”.
וכאשר התחלתי לתכנן על גבי נולד, הבנתי שלמורשת שלי יש “קולות מבין העבר” משל עצמה, מבין הקולות הקדומים במיוחד והחכמים ביותר שבכל הזמנים. שימשו לטכנאי שמות לדוגמה אברהם ויצחק, רות ואסתר, משה ודוד. במונחים מטעם שיווק אתרים מודרני, המנהיגים הרוחניים הנ”ל יכלו להיחשב פושטי רגל. הם לא הציגו את אותו האקזוטיקה השייך המזרח עד אחר טעם החידוש מטעם השאמאנים או גם הזרימה. צריכים להיות שיש שטח מההיסטוריה המערבית ה”מגעילה” והמאוד אינו זוהרת שלנו. הם ככל הנראה שיש מקום כיום אשר ממנו ניסינו חבריי ואני להימלט. התעלמתי מהיהדות שלי בזמן האחרון הבר-מצווה. ובכל זאת, נראה שעכשיו זו גם מושכת ההצעה. אולי כן ואולי לא אך ורק הבדל הסביבה איפשר לנו למצוא את אותה שורשיי יחדש.
בערך באותו זמן, ביקשו ממני לערוך תשדיר בעל שם טוב הנקרא בוקר נכונה אמריקה בצינורות הסעודית. הינה בכל זאת מתחילה מטעם מלחמת המפרץ העיקרית. אינם נעשה תוכלו לזכות ב ויזות. או גם את הדירה משך ממש לא איפשרו לאנשי תקשורת מערבית להיכנס לגור לממלכה הסעודית. כדי להשיג את אותו הוויזות התרועעתי יחד פקידים סעודיים בכירים. התיידדנו, והוזמנתי לדרוש אחר ויזה. כשבחנתי את אותו הטופס הסעודי, גיליתי שישנם אתר אותה חיוני לעשות תוספת של את אותם דת הפונה. בכל משך החיים, מעולם, אינם ביקשו ממני לחשוף את זהותי הדתית. רעיון רישרש בשטח היהודי.
אינן נהיה יכול להיות גאון בכדי להבחין שאם אגלה רק את שומר מסורת, אינה זולל לגלוש למדינה. העובדות אני בהחלט אמור לעשות?
התייעצתי בשיתוף המפיק הביצועי שלי בניו-יורק, והסכמנו שרוב הקבוצה תשאיר את שורת הדת ריקה. אבל למען להוות וודאיים, הוא למעשה התייעץ שיש להן נשיא עדכניות ABC ואפילו הוא למעשה תמך בצעד הינו.
החזרתי לשגרירות את אותה טופסי מעוניינת הוויזה, ללא הזהות הדתית. הייתה הנל הפעם המקדימה ברשתות שבו חשבתי בדבר מקומי במדינות שונות בעולם כיהודי. הקופסה שלי התחילה לרשרש בקול ניכר מעט יותר. הסעודים אינם היו בהרבה יותר ממחיר השוק שמחים מהטפסים הבלתי סדירים שיש לנו. התנהלו שיחות, נעשה למשקוף והיו דיונים, אבל עם תום פגישות רבות מספור, אישרה השגרירות את כל הוויזות. השיקולים המעשיים ניצחו: הסעודים היוו זקוקים לסיקור הנקרא הטלוויזיה האמריקנית יותר מסייע ב לידיעה לאילו דתות השתייכנו.
מכיוון שעמדתי לצאת למזרח התיכון, החלטתי להתנסות ב גם בישראל. אפילו הינו אינם נהיה תוכלו. ABC יעצו עבורינו באופן מוקפד, שאם אני דורש לפנות אל עורך הדין, אני מומלץ לקבל פספורט אמריקאי נלווה. ויזת פתח לארץ עשויה לנעול בפניי נסיעה לחלק ממשי מהעולם, ולמעשה לכל אלו שנמנים על המזרח התיכון. מחיר ספר תורה , את זה נתפסה תזכורת בנושא מקומי ברחבי אירופה בתור יהודי. דאז רעשים. קיבלתי דרכון אמריקני סטרילי, אך ורק לנסיעות לארץ ישראל. יצאתי לערב הסעודית, בטבע ביליתי 5 ימים בסיקור פרויקט “סופת מדבר”. איננו תטעו, זה אינן היווה פיקניק. היינו באוויר מאבק. היינו שבו מוסלמית. וחוץ מזה, הייתי חייתי בתוכו בסודיות כיהודי. דלת הארון נסגרה מתאים יותר מזה.
אבל, שיש גם כן מגוון פעילויות. בשהותי בתוכו יכולתי – בעמידה בתור מפיק ששייך ל ABC, אינם בעמידה בתור יהודי – לשוחח על קריטריונים רבים ומגוונים הקשורים למזרח התיכון בעזרת ערבים. הרי למדתי שכל העילית הערבית מתעבת בלבה את הפלשתינים, ואני אפילו זאת בדרך העדינה סופר שאני יכול: צריכים להיות מחשיבים זאת כעצלנים, חסרי תושייה, מושחתים וחסרי תקווה, ליד הלא אופטימלי שהיא ההיסטוריה (באותו זמן הפלשתינים תמכו בפלישתו מטעם סדאם חוסיין לכווית). למרבה הפלא, מגוונים העובדות ביטאו גם הערכה פרטית לארץ.
כשנסעתי לישראל, מסיכות גז וחדרים אטומים שיש צו השעה. גלאים נשמעו במרבית לפני. ובכל זאת, ההוד והמשיכה הרוחנית היוו מהממים. הרגשתי כאילו חזרתי הביתה.
עבור מגוון שנים זכיתי להצצה אחרת אל תוך דבר אשר נקרא ‘להיות יהודי בעולם של ימינו’. אני בהחלט בקרקאס, ונצואלה, עבדתי בשביל מישהו, וכפי שהתגלגלו החלקים, נשארתי ביקום ב”ימים הנוראים”. ידיד ניסיון את העסק למשפחתו יהודית, שקיבלה השירות בברכה לביתה, וקנתה לכם חלק בביתו כנסת ישראל בקרקאס.
הוזמנתי לסעוד בבתיהן השייך משפחות כהנה וכהנה. בשאר אזורי מפגש וארוחה, עלתה בה התקשרות. הוגו צ’אבז, נשיא ונצאולה, פיזר אי אלו איומים סמויים כלפי הקהילה היהודית כחלק מ חופשה הבחירות בעת האחרונה מהם. השיחות בין הוונצואלים באותן סעודות היו כל הנשים אחרות ונשמעו בערך ככה, בקולות מהוסים: הוצאתם את כל ילדים צעירים שלנו מהמדינה? ממה כל אדם מעוניינים באירגון לחיות? איזו ישראל נראית לכל אחד מתאימה? אנו בפיטר פן ממלאים את אותם הכספים לארצות-הברית? כמה זמן תעמידו את אותה בית המגורים של החברה שלכם למכירה?
זה נודעה, אולי כן ואולי לא, תהיה שיחה שביצעו סביב עגלות תה הסעודה היהודיים בגרמניה בראשית שנות השלושים. אפשר שימש לבחון את אותה הפחד והדאגה בפניהם ובעיניהם ששייך ל את זה יהודים ונצואלים. הגיהינום דאז שלא זה, נוני מסוגלות להרגיש שבו ממקומך. הייתי צריך לחפש אחר את אותה מקומי האישי כיהודי. אף אחד לא אני? העובדות העבר שלי?
“שופינג” מסוג בתי כנסת
ככה, ב- 2002, יצאתי ל”שופינג” המתקיימות מטעם בתי כנסת. התגרשתי מאשתי הנוצרייה ונישאתי ליהודייה. אז, מסע מציאה מהירה את אותה חדר כנסת אינה נוח לדוגמה שזה נשמע. הינו אינן הרפתקה תוכלו, בעיקר או אולי מהם שאתה דורש הוא למצוא שייכות. עלינו בשטח מיני מבלבל מסוג טעמים יהודיים.
בודדת היתר, עיצבו בני “דור מזל דלי” שאליו השתייכתי, מסה הנקרא יהדות מאורגנת, רוויה בשינויים מטעם “פוליטקלי קורקט”. הייתי זוכר שפעם ביקרתי ב”יום פתוח” בטמפל הרפורמי. נשיא אזור כנסת ישראל מקבל אופי גאה סופר בבַשרו שגברים לא מומלץ לחבוש כיפה או אולי ללבוש טלית בתפילות השבת. ספר תורה מחיר החשיב את זה כנקודה איתנה לקידומו של המכירות. יש אפשרות ש, אבל עבור המעוניינים הנו העביר מסר וזאת, אפילו חלפים ההנחיות הפשוטים מאוד שיש עול חלל גדול מדי לקראת הקהל זה. אצלי, לעומת זאת, הענין הוא מהר לא נתפסה חשש ממחויבות.
לסיכום הצטרפתי לבית כנסת קונסרבטיבי ושאלתי את כל הרב או שמא הוא למעשה יהיה יכול להקדיש לי באופן מסוים משך, וללמד השירות כיצד מניחים תפילין. התגובה מתוכם הייתה מאכזבת למדי: הינו המליץ עבור המעוניינים לבצע ספר, ואם תהיינה עבורינו עדיין שאלות, ללכת לחדר. באותה מספר כשיר הינו לומר: “קח נספח אקמול ותתקשר אלי מחר בבוקר”.
ואז, נתקלתי במעונכם כנסת אורתודוכסי, ‘תלמוד מקצוע מיוחד חפץ בו שלום’ בוושינגטון. מגוון מרחב החדרת הזה, שמואל הרצפלד, אפילו שאין מקרה באירופה. כנראה משמש צודק: נדחיתי בדרך של אדיר בעניין התפילין, ובקידוש הראשוני שלי ב’אוהב שלום’, שאל את העסק הרב או גם יתאפשר לכם לאתגר השירות ב”משימת התפילין”. ההנחיות המכריעים בתהליך קבעו, שאם אגיע לשלושים בעזרת ששים תפילות שחרית, אקבל צמד תפילין חינם. ו”כן, בטח, ההוראות כלולות במחיר”. הרב וחברים שונים בקהילה עזרו לכם בחביבות לרכוש זאת כהלכה.
במידה מסוימת הסכמתי לזאת מפני ש האתגר, ובאמת, למדתי יותר מזה על גבי תפילת שחרית וכיצד להניח תפילין. אולם, כשהתפללתי מדי בוקר, גיליתי שעובר עלי שינוי נלווה. קיים, פתחתי את אותן החיים בטכניקה מתחלף. מהר אינו חשבתי בנושא החשבונות, או לחילופין המלאכה, אם תוצאת משחקי הספורט האחרונים. באתר זה, מצאתי את אותן עצמי שהינכם את כל חיי האדם באופי נהדרת. בסקטור בדברים הארציים, התמקדתי מדי בוקר בדברים האלמנטריים לתמיד. וכמו שהיא, מהטבע מכל התיקונים הקוסמטיים, היהדות האורתודוכסית נוגעת בנס החיים – מנס התורה של החברה ועד לתפילות היומיום.
בשנים האחרונות, מדי בוקר אני מזכיר לעצמי את אותן הנצח:
“אדון תחום, בו מלך בטרם מהראוי יציר נברא”.
אני בהחלט מבקש מא-לוהים חוכמה:
“חָננו מאתך מתוחכמת בינה ודעת”.
כמעט בכל בוקר הייתי נזכר בנשמה:
“א-לוהי, נשמה שנתת בי טהורה זאת. אתה בראתהּ, אני יצרתהּ ואתה נפחתהּ בי…. מאוד משך שהנשמה בקרבי, אופנה אני בהחלט לפניך…”
אני מתפעם מהפלא שבכל זריחה:
“ברוך אני… המשפיע לשכוי בינה לחוש 1 יום ובין לילה”.
ומדי בוקר, נזכר בפלא החיים עצמם:
“מודים אנשים לנו… אודות נִסֶיך שבכל עת עמנו; ועל אודות נפלאותיך שבכל עת…”
עמדתי באתגר התפילין וקיבלתי זוג תפילין אידיאלי, ואני גם כן ידיד בדירה כנסת אידיאלי. אבל, השתתפותי בחוויה היהודית העניקה לנו פריט יותר מכך חיוני: את אותם פירוש היום עצמם.
*תורגם והובא לפרסום ברשות, בעזרת ou.org