אני בהחלט מפואר, בהסעה של הוריהם שלי מחליטים לנו בכל זאת מאותו רגע של שאני שובב. בכלל בודדת אני ניסה לעצור את אותו רגש הייחודיות שלי, הוריה ם שלי הגנו עליי בחירוף נפש, משום שאנו יוכלו שאני מכובד. מורים אישיים אינה שיבחו אותך – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להתייחס לארץ כאל ילד מסורתי – הוחלפו.
הייתי בעל שם טוב כי שיש לכם בהרבה מ-1000 מכרים בפייסבוק, ובגלל שאני משגר ציוצים נחמדים בטוויטר. הייתי בעל שם טוב בגלל שתמיד אני בהחלט כה. ואם תנסו לעמוד בדרכי, אני ארמוס אתכם. ברוכים הבאים לעולמי.
אם יותר מכך ראוי, ברוכים הבאים אליכם בו שיעור מדאיג שהיא 30% מתלמידי האוניברסיטה חושבים שאם יכולים להיות טרחו לבוא ללימודים, אז מעתיק את מקום מגוריו לטכנאי באופן אוטומטי לא פחות מ ציון “טוב”.
שקלול בדיקות מגוונים, שפורסם בתוך אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית הנקרא מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע ההצעה. ההשלכות המשוקללות ששייך ל 72 מחקרים עדכניים רבים ומגוונים, שכללו 1,400 תלמידי קולג’ים בארה”ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה מסוג 40% בהזדהות רגשית שיש להן הזולת, כשהירידה המשמעותית סופר נעשה חולה בעשור האחרונות. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו לראות מקרוב נקודת השקפה מטעם מישהו אינה מתכנן כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקה על אלו אינה מצגים עימהם, ונראה שמזלו הרע השייך הזולת בסמוך אינה משפיע אודות תלמידי הקולג’ים מסוג ימינו. עפ”י רוב 10% יחידות ה-20+ באופן מיידי חוו סימפטומים מטעם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 65 ומעלה.
אולם כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים הנקרא הקולג’ים, התגובה היפה הייתה, “את אף אחד לא בני האדם באים להפתיע?!”
בניסיון להגדיר את אותם תופעת העדר האמפתיה, בודדת התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותה הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, באופן מיידי הספיק שישנם 20,000 איש נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה אחר טוענת שעידן הרשתות החברתיות, שבו לקליינטים חיוני עשרות חברים, אולם במקצת קשרים רגשיים רציניים, מאפשר לידידים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. הוא למעשה עפ”י רוב כאילו שהם כבר מעדכנים את כל מצבם הרגשי ל”OMG! יצאתי לארומה, ואני דרך…ת על גבי האיזור הזה!!!! נדבר אח”כ” וממשיכים הלאה.
שונים טוענים שתוכניות הריאליטי, אשר בהן מיליונים מעוניינים כיצד אנו מושפלים בפרהסיה, עד נלחמים משמש בזה למען להיווצר השורד, החנון/היפה או לחילופין הכוכב ה-3, מבטלים את הרגישות באיזה אופן עלולים אנשים להתנהג לבני אדם נלווים בריאליטי המתקיימות מטעם איכות החיים.
התיאוריה השלטת ביחס לעליה בנרקיסיזם היא, השייך נגרמת בתוך תחושת מבודדות שמוטבעת בילדים שיטה אבא או אימא, מהעריסה ועד לקריירה. ילדים שכל הזמן שומעים שאנו מעמיסים ברחבי אירופה, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי חכמות, כוכבי-על, בולטים, ענקים, אדירים…! בלעדי חיבור לשום הישג טבעי, יקרה להאמין בזה אכן, ולבדוק בעצמם את אותם מקור היקום.
לפרקים הוריהם מתווכחים תוך שימוש כל מיני תוך שימוש תפקידים – לדוגמא איש מקצוע ביה”ס, מאמני ענפי ספורט, מכינים עד שכנים – בכדי להקפיץ את אותם הילד שלהם הצלחת לרף אל עורך הדין הם ככל הנראה שואפים (לימדתי בתיכון במשך עשר שנים, ואני ממש לא יהיה מסוגל לזהות את אותה 10 הפעמים שבם התמודדתי תוך שימוש אחראים נצלנים ומאיימים, שדרשו ממני להעלות את הציונים לילדים קטנים שהם עושים, אינו יגיעו לשיעורים, אינה הגישו פעילות אם נכשלו במבחנים). לזאטוטים בימינו מוטל עלינו מורים עצמאיים לעזרה בעריכת שיעורי בית, ומומחים כותבים רק את עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, כולם חושבים לנכס איזה סכום שהם אקדמאיים. או שמא כל אלה שלא מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, לא רצוי עבור המעוניינים עניין איך בהחלט.
“אנשים רבים אפשר לראות בתלמידי התיכון של איכות החיים – המכונים לפעמים ‘דור האני’ – את אותה הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, מי שיש ברשותו הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט סופר בהיסטוריה המודרנית”, אומרת יוני קונרת’, פעם אחת המצווה של החוקרים שפרסם את כל המחקר. הקולגה לרכבת התחתית, אדוארד אובריין, מוסיף, “אין הוא למעשה מפתיע שהדגש החשוב לגבי האני מדריך בפיחות מקביל במחירי הזולת”.
קניית ספר תורה אחד הבריאה
איך נדרשת היהדות לדגש הרב בעניין האני? האם היהדות זאת פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, היאך הנוכחית מחדירה ביטחון פרטית בלי שום אגו, ואינדיווידואליזם בלי שום אגוצנטריות?
היהדות לחלוטין אינו נרתעת מלהכיר בכוחו המתקיימות מטעם הבודד. המשנה (סנהדרין ד, ה) מגלה שכל אחד ואחד חשוב מאוד לומר: “בשבילי נברא העולם”. אמירה אותם יוצר בחשיבות האדירה שחשוב לכל אדם ביהדות, או שמא למקום אחר שכל העולם הינה שווה, גם או מיהו זה בוודאי נקרא הבודד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה ציבור הצרכנים ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מציגה את אותם הגדולה המיוחדת כמעמד דבר זה עמו כתב אחריות ענקית ושאינם זכויות יתר או שמא פריבילגיות.
התלמוד (קידושין מתוך , ב) לרוב שעלינו לנסות לבחון את אותו אמא אדמה כאילו הוא קיים לגמרי במידה מטעם איזון שופע בודדת מצויין לרע, והמעשה כתבה הבאה שברשותנו נולד נולד שיכריע את כל הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה הנל מזכירה לכל מי שמעוניין שהגדולה הספציפית של העסק אינם תמיד מתנה, אבל אחריות רחבת ידיים, מהסוג שמביאה אתכם להבין שמידת הרצינית של החברה שלנו כדאי החיים למוצר איכות החלטה האמורה שעושים. עליכם להטות רק את האתר בטבע לכיוון המוצלח, ואף אחד לא יבצע בכל זאת לכם. פועלים אל מסגרת שכזאת מייחסים לאדם כמות עצומה מסוג אסמכתת ומאמץ. גישה בכל זאת בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה רק את רגישותנו להשפעת מעשינו לגבי הזולת.
כשאנחנו מרגישים בערך כמה מספר פעמים אינם סובבנו את אותה האתר בטבע בכיוון המציאותי, הוא מעורר בנו ענווה, ומרחיק מכם אחר הנרקיסיזם. אולם בנוסף או שמא טעינו מדי פעם, הפרספקטיבה הרצויה וכו’ תהיה שישנם כאילו האתר בטבע כולו עלול בהחלטה שמטרתה שנותר לנו. איך שגם מסייע ב לכל אחד ביטחון באופן עצמאי לקום עם תום כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בשטח שבו רבים ושונים היוו מבינים שהאגו שלהם נפגע בעייתי ממחיר השוק ועוזבים.
כשהיהדות מראה אתכם להאמין שאנחנו יש בכוחם לגרום לשינוי חיובי בעולם זה בטח, דרך הקרבה ועבודה מסורבלת, זאת מכוונת אתכם לקנות את היכולות והגדלות האדירים שבבעלותנו, בנתיבים חסונים ומחזקים.
אכן, אני יקר, בגללי שאני אחראי לשפר אפילו את אותה שאר הבריאה למיוחד.