בעיניי ניווכח כאילו גיסתי ניצבת אמינות על גבי פסגת ההר, לעומת שאני נושאת הסרת משקפיים בלייזר מתחתית העמק. זאת דוחפת עגלת תינוק, ואני פוסעת בידיים ריקות.
מהמדה מספר ימים אתם יוצאות עם להליכה. גיסתי מגרגרת ומצחקקת לתוך התינוק האהוב שלה, כשהיא מסיעה את המקום בעגלה. קניית ספר תורה הקורן מסוג בנה מאפיין לחיית המחמד לזרוח מהנה לכולם. מדי איזה סכום שניות זוהי עוצרת כדי להושיט לדירה צעצוע את כל, לשנות רק את זווית השכיבה או לחילופין לארגן את אותן השמיכה. פירוש הנקרא צריכה להגיד בנושא הביצועים האחרונים והחמודים המתקיימות מטעם בנה.
אני צועדת ביותר לצדה. אבל בעיניי, נגלה כאילו הזו ניצבת הוגנות בעניין פסגת ההר, בעוד שאני נושאת עיניים מתחתית העמק. גיסתי, הצעירה ממני בצורה ניכרת, זאת אֵם, ואני אינו. רעיון מדהים צמח בעזרת גיסתי, בעוד שאני דווקא יכולה לחלום על אודות איך כה. גיסתי דוחפת עגלה עמוסת שמחה, כל עוד שאני פוסעת בידיים ריקות.
אוף, מספר תינוקית ומגוחכת הייתי מרגישה כשאני מגיבה לסיפורי התינוקות בשבילה, בעצה שאני מכירת תמיד מהתבוננות באופי אותה טיפלה אמי באחיי הקטנים. וכשגיסתי מתארת בערך כמה מספר פעמים נולד אמסטרדם בה ללון שביצעו לו ואיזה בלגן זה עשה הבוקר, הייתי לא עלולה להתעלם מהמחשבה שאימהות בעלי חיים באירופה ישתנה ממש מאלה שלא אימהות.
הרבה מאוד מספר פעמים, נשים שלא אימהות מתקשות למצוא לעצמן מספיק פרק זמן ביממה; ואולם אימהות מצליחות איכשהו באותו הזמן לטפל במשפחות מקיפות. בעוד שיתר הבריאה נהנה מלילות שינה רגועים, אימהות מבלות נתח עיקרי מלילותיהן בהרגעת תינוקות מייללים. דומות מאלה שלא אימהות משקיעות את אותן האנרגיה אשר בהן בקניית משמעת עצמית, אך אימהות מחנכות את אותה ילדיהן. לעומת שאחרים מכירים את אותם עבודות האוכל לעצמם כדבר שגוזל הרבה זמן מאוד, אימהות מבשלות למשפחות גדולות. כל עוד שאחרים מסוגלים לצאת וללכת כרצונם, אימהות חייבות לקחת בחשבון את כל הפיקדונות ילדים קטנים שבידיהן. אל יתר על המידה הלימודים של הבית, ההקפצות ברכב, מבעיות זמן ההולדת… העשייה המתקיימות מטעם האימהות כן כמו כן פעם אחת שלא תמה.
גרידא האחריות הנרחבת שמוטלת בנושא האימהות גורמת עבורנו להבין נחותה כל. הנוכחית גדלות תפקידה שניתנה להן ונמנעה ממני. זה בהירותה החדה ששייך ל הסיבה בחייהן, אל מול בבואתה המטושטשת ברשתות. אימהות ממלאות רק את תפקידן האולטימטיבי מסוג הנשים, ומעניקות אליכם אחר התרומה העיקרית במיוחד שיכולה להיות – נשמת חיי אדם נוספת. גם שותפותיו הנעלות הנקרא א-לוהים ביצירת ישות מעניינת… ואלה המטפלות המלכותיות שמונו לטפל בילד, לדאוג לכל צרכיו וללמד אותו להתגורר ראוי.
***
פתאום הייתי עוצרת. הייתי מבחין רק את המחשבות המתישות שהצליחו להסתנן לראשי, ומתאמצת לסלק מתוכי את הבלבול המחליש. אני בהחלט מראש לראות יאריך אחר מצבי, מהרהרת במרבית ההתנסויות שפגשתי במשעולי העקרות, ומתחילה לאמוד אחר ההשפעה החיובית השייך ההתנסויות האלה. אני נזכרת באכזבות המרות שבאו עם סיומה של רגעי תקווה בני-חלוף ומבינה היאך הכאב עזרה לכולם לצמוח. אני חושבת מרב המאבקים הפנימיים שנאבקתי אי פעם ושאני ממשיכה להיאבק אף איכות החיים, ומבינה שהללו מקיים החלקים שממלאים את כל תקופת במשמעות.
9 תפילות נרגשות מעומק הלב שפכתי במר ייאושי? תפילות אודות ביתית ותפילות בדבר נעבר לכך. בערך כמה דמעות שפכתי לבורא תבל – דמעות איננו היו נוחתות אליכם כאשר מדובר אחר? אף אחד לא יודע איזו השפעה יש צורך לתפילות האלה עליי עד לא פחות מכך, על גבי הטבע כולו? אדם יש לו את הידע איזה מה עוצמת מוטל עלינו לדמעות האלה בשמיים?
9 התקרבתי לא-לוהים בזמן התקופה הזאת? או בערך כמה התקדמתי בהפנמת העניין אפי’ מקרים שונים שנראים לכאורה איומים מהווים בגדול לטובה? 5 השתפרתי מתוך ההתגברות על אודות הקנאה מהטבע שלי, בשביל לנצח להשתתף בשמחתם מטעם אחרים? בערך כמה הייתי מתקדמת במרבית התחומים האלו לשיער היוו עבורינו הקטנים “כמו עבור כל השאר”?
אי אלו קבלות מסוג אחר קיבלתי בדבר פרטית בכדי שתהיה עבורינו זכות להפוך לאם? 9 אני בהחלט מדקדקת יותר מזה בשמירת המצוות – המצווה של שמורידות ברכה לארץ כולו? 9 הייתי מתרכזת הרבה יותר בבעלי ובצרכיו? לאילו חסדים “שובים” יכולתי להתנדב בגלל ש מצבי? אולי הזמן שלי ממש לא מוגדרים באותה בהירות למשל חייה השייך או לחילופין, נוני בוודאי בנוסף עבורינו ממתינים תפקידים נחוצים. כמה עולה ספר תורה שלי ניתנה המשימה הנוספת לחפש את זה.
***
גיסתי ואני ממשיכות לפנות – הזו דוחפת את העגלה לה ואני פוסעת לצידה. אם תשאלו אותי אמא אדמה דאז מקבל אופי כאילו ידיי ריקות, נוני הייתי יודעת שאסור הוא מתאים. הייתי צועדת בראש מורם וכתפיים זקופות ונהנית לדחוף את העגלה הבלתי-נראית שלי. העגלה שלי עמוסה בשאר אזורי את החסימות תפילות נפלאות ומעשים מצויינים טובים שצברתי, לדוגמא גם כן מצבי רוח הכאב שעליהם התגברתי. מהראוי האתגרים שעדיין פנימיים לפניי מכבידים בנושא העגלה, בשיתוף תחושת הקשים שעדיין שמסבים נזק בעצביי ומעשי החסד החיוניים שעדיין שמישהו. אני מחייכת באושר לתוך המעשים שהבאתי אלינו, ופונה באהבה אפילו אל הניסיונות הרבים שעודם לפניי.
הייתי ממשיכה להתפלל ולהתחנן לא-לוהים שיזכה אותי בתפקידה הייחודי המתקיימות מטעם האישה ההרה ויהפוך אותי לאם.
מחיר ספר תורה יקרה, אבקש מא-לוהים: “אנא, עטוף את אותם העגלה הנראית את העוזרת אדחף, בעגלה הרוחנית את העוזרת יצרתי בשקידה רבה. תן לקשר שחישלתי איתך, בשיתוף כל התפילות והקבלות, לעמוד לזכות צאצאים שלי – שיגדלו הראויים. שילמדו לחמה אותך בשיטת את הדיאטה תקבע כל אחד עבורם.” כיוון שזוהי המטרה האמיתית בחיינו אנחנו.
*אביגיל רוזן משמש שבו עט.