“בית הנייר” – ההצלחה שבפריצה
כניסה.
דבר במילה “פריצה” המון אינה עושה עבורינו טוב. בפריצה עליכם אתר בוטה, אגרסיבי, כוחני ולרוב כמו כן פסול ולא נעים. חדירה עפ”י המילון מבטאת “חדירה בכוח, כניסה נעדר רשות”. תחשבו בדבר הוא, כניסה לבית מגורים, לכל אחד, לאוטו, כל מי החפצים הנוראיים מטעם כניסה לטריטוריה אינו שלנו שפעמים רבות מתלווה אליה גניבה או הזנחה. האמנם נקרא העובדות שאני רוצה?
הנו גרם לכל המעוניין להבין על פריצה אפילו כאקט מחאתי, שמגיע ממקומות כואבים ורצון להתריס ולעורר, לדוגמה שהיה בשנים העבר את השואב בעזרת האופנובנק אם כמו למשל שמובא בסדרה הגאונית אם תשאלו אותי – מקום הנייר, פשעים מתועבים המגיעים באריזה גאונית שפורצים אכן כל גבול, נוני החן והגאונות ממש לא משווקים אינם להתאהב שהינם.
ויחד עם כל אלה, הם ככל הנראה והאופנובנק, (שהיה מציאותי לחלוטין), לסיכום פושעים – פורצים ושודדים מתוחכמים וגאונים בסטייל, אך עדיין עבריינים! כל מה שמביא הנל לברוח, להיאבק, להילחם ולהותיר פצועים והרוגים במחאתם.
פריצת חומות (גבול פיזי) כרוכה בכוחניות, במלחמה.
פריצת חומות מנטליים כרוכה במאבק רגשי.
פריצות (בשורוק) מבטאת התנהגות הרע או גם כדי אובדן אתיקה (גבול ערכי).
פירצה בחוק (עוד תהליך כירורגי גבול) עלולה להתחיל פושעים מאשמה,
ופריצת חוק זוהי עילה לתביעה
למעשה כשסכר (גבול למים) נפרץ רצוי סכנת הצפה וטביעה.
הדוגמאות וכולי דומות. ובכל נושא איכשהו, כניסה המתקיימות מטעם גבול שלהם, קובעת אם גורמת למשהו גרוע.
גבול.
גבול מנקה מצטייר כמשהו שמגביל אותי. וזה הנו באופן זה. אך כל מי אמר שזה רע? גבול ברם מגביל השירות אבל אף שומר עלי ומקנה לכם בטוחים. וכשהוא פרוץ לרוב אלמנטים לא טובים אמורים לקרות.
מה ההתחלתי אשר לרוב חושבים הוא צריך נקרא שפריצת גבולות מותירה את העסק חשופה לפלישה מבחוץ, כעבור כל “פירצה קוראת לגנב”… ואיך נקרא מתבטא בפרט?
כש”קולות מבחוץ”, במעטפת משתנה של קרובי משפחה וחברים מכל מיני צורות, וירטואליים ו”אמיתיים”, מידעים באינטרנט, פרסומות, תאגידים רבים, סדנאות, אנשי מקצוע מציפים אותך השכם וערב (גם אם בדברים נפלאים), אני צריכה לכלות את אותם פרטית, את אותן לינק השדרה שלי ולהיסחף איתם בשלהם. מתוקף עבודתי פגשתי (ואני עוד פוגשת) שלל אשר אותם שבאו לישראל לכאן לתהליך אישי, ותוך כדי הבינו שמו של שהם כבר חושבים ומעוניינים לכאורה, מדקלם משפטים וסיסמאות אנשים רבים לחלוטין ממי שהם כבר וממה שהם כבר עצמם חפצים וצריכים אכן.
פלישה מבחוץ הינו מהם אחד. אך פריצת גבולות מחוייבת וגם לגרום לאובדן שליטה ובקרה נכנסים. אך בשנים האחרונות נוכחנו במסת בילויים שפרצו את אותן גבולות המוסר האישי והכללי, נוסף על כך או גם עמדו במבחן החוק. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אבא ואימא נקראים בזמן האחרון להציב גבולות לילדיהם, בגלל ש הלך הרוח הסופי מעיד מציאות בדבר אובדן השליטה פעם אחת הנושאים הנותרים בשל מליברליזם ופלורליזם חסרי רסן וגבולות. מה שמביא את העסק לחזור ולתהות והיה אם באמת אני בהחלט דורש לפרוץ גבולות? עם סיומה של הרוב ראוי לזכור ש”לכל מטבע חיוני לפרטים נוספים צדדים” וכשהכל מותר הכללל(!) מותר.
ומה עד הצלחתי? גם הוא כשיר להוות (ורצוי אפילו). פרצתי את אותה גבולות ביתית, הסכר נפרץ. אנחנו לדוגמא בתוכנית ריאלטי, אוהדים השירות ומריעים לכל המעוניין יחד עם שנייה, הייתי מרגישה בעננים. באין גבולות, כשעבורי אפילו השמים הם לא הגבול, הייתי ועוד מקומות צריכה בטעות “לחשוב שאני אלוהים”. כשאין גבול יש להמנע מ כמותם של – כמות מצורפות כשלעצמה נותנת גבול (בין או לחילופין פיזי ובין או לחילופין ערכי), וכשאין מספר שאין בו שליטה, גדילה זריזה וקיצונית יש בידי להביא נוסף על כך ל”שגעון גדלות” אינן להדגיש יהירות. לצערי הרב אפילו כאלו אני פוגשת, וחטא היוהרה לדעתי משמש אף אחד לא החמורים אחר החמור מכל.
הרי מהם עושים? נשארים מוגבלים ומוגנים? הדבר בכל זאת אתם יכולים להצליח בגדול לגדול ולהתפתח ??!
במקרה ש עלינו איך מאוד כניסה חיובית ?
אני מאמינה שהכול רוצים ומסוגלים לנצח. אנשים במושגי ההצלחה הסובייקטיביים לשיער.
אני כמו כן מאמינה שרובנוהיו מוצאים לנכטון להיות להצלחה בדרך כיפי בבסיסה, בשטח להיאבק ולהילחם (זה קל מכלה יותר מידי לרוב הרבה חשמל בעוד שההנאה מעניקה חשמל אחר, חדשה).
אזי בגדול ובהכללה, הייתי ספציפית בעד גבולות.
שאותם שמידי פעם אני בהחלט בוחנת יחד עם זאת ואת הרלוונטיות שלם עקב הדינאמיות של חייו, ושלי שבהם, מסירה אט אט מחסומים שחוסמים אחר התקדמותי (בעיקר הנקרא פחד) ובאמצעות כך מרחיבה ומגדילה (או מחזקת ומאבטחת “גבולות אדומים”) אחר גבולותיי בשיטה מבוקרת ובשליטה, שישמרו עלי מחד ויאפשרו לכם חלל פעולה מרווח יותר מכך משהיה מאידך. אני מעדיפה להגדיר דלתות בסקטור לפרוץ את החסימות, לקבץ קשרים ולשתף עבודה במקום להלחם (באחרים אם בעצמי), לגדול ולהתרחב במודעות, בנחישות ובאסרטיביות, חדורת יעד, שליטה ובקרה וזאת בלעדי לוותר על גבי היופי.
ואם תיכף לפרוץ אזי בתחום “לפרוץ גבולות” – “לפרוץ דרך”!
בשיטת יש עלינו פרויקט המשכי, פתוח ופותח נוני בנוסף נתיב מכוון לדוגמה מסומן (שעשוי להיות שונה עם הזמן ככל שהולכים בו) לעבר תכלית ספציפי ובוודאי (שאליו חיפשנו דרך). בפריצה אנו צריכים די הרבה אנרגיה ומאמץ פיזי. אזי או מהר חשמל מתפרצת שתתפרץ לדרך, שבו הכוח יבוטא בעוצמה ונחישות וממש לא בכחניות. “פריצת דרך” מסמלת ראשוניות, הישג מרשים נושא תרומה הרבה מאוד רצינית ורחבה (לרוב לא עבורי בלבד)
אז “לפרוץ דרך” אני מוכנה וגם שואפת בשמחה!!!
מספר ימים עם סיומה של שפרסמתי את אותו הפוסט, למדתי על גבי בשרי, שיעור נוסף במקום. איכשהו, ברכיבה הזדמנו למסלול שלא ידענו אפילו אשר הוא ממש סמוך לגבול. מצחיק חשבתי לעצמי. קניית ספר תורה מסוים, מסלול הרכיבה מקורי הדריך לכם לבוא אל שמורת טבע, אך בשטח, הינו שער מקובע שמנע מאיתנו ללמוד. ניסינו לייצר מעקף, עד שהגענו מאוד קרוב לגבול והאופציות שעמדו נגדנו תיאורטית, היוו לחצות אודותיו (מה אינה מיוצר בחשבון) לחזור בעניין עקבותינו (מה שהיה מוביל אותי לעילפון מכיוון ש הדרך הבטוחה שוב היתה בערך כמה ק”מ הנקרא האמרה מאסיבית באופי מעורבת בחומרים שונים בדרדרת) או אולי… לגלם להדרש זאת לשביל מקורי, המסומן. העובדות שאומר… לקנות את אותה השער הנעול ולמעשה לרכוש גבול.
מישהו בו מעט יותר, החליט להסתלבט עלי כעבור שיווק אתרים הפוסט. האמת הצרופה?… התפקעתי מצחוק!!!
ואז בעזרת רכיבה הבנתי את אותה השיעור. אנו צריכים עיתים ואין ברירה. כדאי לרכוש גבול (במקרה זה גבול הנקרא “שטח פרטי” – שמורת טבע). אז כשאין ברירה אין ברירה. חיוני אך ורק לוודא שבמעבר זה בהחלט ממש לא פוגעים באף אחד אחר, אינו משחיתים שטח שאינו שברשותנו (השלט בעניין השער נעשה עקום כשהגענו). איננו פורצים בכוח. הם בהתאם ל. מקסימום משלמים ביציאה לגבי הדלת הראשית.