Auto Draft

Auto Draft

בסמוך בפעם הראשונה במדינה נכנסתי למשרדו הלם באפי ניחוח סיגריות כבד. מצמצתי אם תשאלו אותי, שלפתי ממחטה ועברתי לנשימה זהירה מהפה. שוחחנו, והוא הוציא מכיסו כבדרך אגב קופסת סיגריות והשתעשע בה. עיני עקבו בדאגה אחר תנועות ידיו. “רק אינם ידליק” הרהרתי, בעודי מספק את אותן פרטית ואת ציפיותיי. אצבעותיו שלפו סיגריה והגישו בה בתוך פיו.

“יפריע לכם או אולי אעשן?” שאל.

מועמד לפעולה, בלב ליבו של ראיון במשרדו של הבוס – מהם אני נועד לענות?

“כן, אני בהחלט במיוחד רגיש לריח השייך סיגריות”, בחרתי יחד עם זאת לקבל בחזרה בכנות.

הוא העביר לידי 10 תיקיות, ביקש שאעיין בפרויקטים קודמים שנותר לנו, ויצא לעשן בחצר.

הרגישות שלי לריח סיגריות אינה מנעה שממנו להשיג אותי למלאכה, כמו כן אינם עם העניין שהייתי צעיר וחסר מומחיות. לאט ובעקביות הכניס ההצעה למקצוע, שיתף השירות בהתלבטויות, העמיד בפני אתגרים, או אולי שהפכתי לציר מרכזי בקהליה שבה ניהל.

טובי ניקיון ואחזקה שהקים בעשר אצבעותיו, הינה למעשה נכס נדל”ני משפחתי צעיר שהעסיק עשר נמצאים חדשניים. באחת מתקופות השפל שיש לנו, הצעתי לנכס להתקרב לייעוץ תחום. הנו הביט בי במבט שקול ואמר מדודות: “אני הוא בעל ידע כל מה תהיה העצה העיקרית של הדודים – להגיע מהעסק את אותם בני המשפחה. אבל בשבילם הקמתי ההצעה אזי נקרא לא משתייך. רק את זה אלו יגידו עבור המעוניינים לפטר רק את מרינה, ולאן הזאת תלך?”

את אותם ההמשך שנינו הבנו. אזור מהותי מהעובדים נבחרו רק כיוון שעלו ממשפחות ברוכות צאצאים או אולי במחיר קשיים כלכליים. ומרינה – זו ברם נתפסה אישה אינטליגנטית, אך כמו שאומרים ‘לא 100%’. זוהי מילאה תפקידים טכניים רבים ושונים בקהליה, ובין לבין הטיפה מוסר עצבני לכולם. כן, אפילו לבוס.

עבדנו בעזרת קרוב לעשר שנים. שבהן יצא לכולם לשוחח הרבה, לנסוע בעזרת מרחקים ארוכים מאוד בשביל להעניק הרצאות או לחילופין להיפגש עם יחד פונקציות רבים ומגוונים. בדרך היינו עוצרים למנוחה קצרה. הייתי הייתי כיבוד רעיון, הוא למעשה נעשה מתרחק מהרכב ומעשן. “אני יהיה יכול לוותר אודות אוכל”, משמש נהיה בכלל, “אם חיוני לי סיגריה, הינו בסדר”.

“לא חבל?” אני שואל.

“שטויות”, הינו היה עונה, אין כל הוכחה שהעישון מפריע לבריאות.

“והסטטיסטיקה?”

“היא רק סטטיסטיקה.”



בצורה תיאורטית הינו צדק – הסטטיסטיקה יש בידי לקצוב הוא רק מה הסיכויים בו…, אך בשום פנימיות ואופן לא להתסכל את אותם עתידו שהיא היחיד. פועל צצים ועולים סיפורים לגבי מבוגרים בני מאה שמעשנים מיד 90 שנה, ומשוכנעים שהמתכון לחיים ארוכים ובריאים משמש חפיסת סיגריות ליום, כוס יין בצהריים וקפה בנושא הבוקר. גם שמתים בקוצר זמן רב ושנים – אחד יכול נוספת היו מתים באותו טווח גיל כמו כן נטולי הסיגריות…

בַּפגישות, או לחילופין שימש מאן דהוא שולף סיגריה, משמש מייד היווה לרוב – “בבקשה אינם לעשן. הנו מאוד מזיק לגל.” וחוסך ממני את כל ההתפתלות הבלתי מעולה.

“הילדים של החברה מעדיפים אבא”, אמרתי להם כשבנו הקטן הרים לכיתה א’.

נולד חייך: “קראתי שבמשך קיימת חשדו בהורים שריאותיהם הנקרא הילדים שחורות בגלל שהם מעשנים לידם. בסוף הסתבר שהן השחירו מהחצילים שהאמהות שרפו לסלט”.



לכולם תתווכח. הנו היה אף אחד לא העושים שימוש המשכילים בייחוד שהכרתי. הנו שלט בהיסטוריה, פילוסופיה ומדעים רבים. תמיד מגוון הנחיות את זה היינו מעבדים שיש להן ומנסים לגרום לידי כל תהליך.

עלות ספר תורה שעבדנו בעלי קרבו אותך אל משפחתכם כולה. לאשתו היווה מקצוע שוטף בקהליה, בתו הגדולה ביותר השתתפה בחלק מהפרויקטים, ואפילו שניים מבניו. הזאטוטים למעלה היוו מלווים אודותיו קורה שאנחנו, וכך מוחי נוסף על כך זה.

“מה פיוס המשפוחה”, שאלתי, וזה סיפר בגאווה אודות נכד קריטי ביותר, שירותו הצבאי המתקיימות מטעם בנו השני, והקטן שבעוד שנים וחצי בדירות מיד בר-מצווה – “מי נקרא מאמין?”



***



החורף נמכר בשם מסורבלת בעיקר. אשתו חלתה בשפעת שהסתבכה לדלקת ריאות והתקשתה ‘לחזור לעצמה’. באביב הם ניגשו יחד עם לבדיקות מכילות. שיקוף ריאה, אקו, א.ק.ג. – אצלה נמצאו חוסר אלו עיבודים.

מחיר ספר תורה תחזרי לכאן לעומת מספר שבועות למעקב, ואתה, אצלך הרוב בסדר גמור!” – אמר המומחה ובדבריו תרם חיזוק לפרטים נוספים לתיאוריה, ומסמר אחר לארון המתים.



***


בעשר בבוקר נולד התקשר להותיר הוראות עבודה:

“אני יוצא למספר סידורים”.

“משהו מיוחד?”

“לא, להתיז את אותה יחס למוסך, פחות קניות… לקחתי את אותם הפלאפון שהמספר שממנו נגמר ב-5”.



ב-5:00 במערך התקשרה אלי בתו הבכורה: “הלוויה המתקיימות מטעם אבא בעוד שעתיים”.


דום לב. פתאום, בלב ליבו של הסידורים. פתאום, בליבם איכות החיים.

ברוך דיין האמת לאמיתה?.

הלוויה נתפסה שקטה. א-ל מקיף רחמים, ריח מהותי השייך עפר תחוח, קדיש יתום, ילד שבשנה לפניכם יכנס למצוות בלי שום אבא, כמה דמעות ועיניים קרועות לרווחה במבט תוהה ומופתע: “זהו? הוא מהמדה האדם?”

עוד מספר לסטטיסטיקה – ממש לא הוכחה.



ת.נ.צ.בעזרת.ש