ספר תורה מחיר

ההקשבה, הכבוד והאהבה צריכים להיות אתר שאין היא אחר מהדיון.

קשה מאוד ביותר לגשת אל ההצעה מהכלים בגלל ש הבדלי דעות או שמא השקפה. לא אוהבת להתווכח. מחיר ספר תורה יודעת או המטרה לזה הזו היותי רוגע באופי, או גם מכך שאני רציונאלית ושואלת את עצמי: “אז העובדות קרה עבור המעוניינים מזה?” והרי מויכוחים שלא יוצא כלום. אני בהחלט מעדיפה להישאר שלווה, נינוחה, להנהן ולהביע מימיקה הנקרא סיוע. או מתאפשר וישנו אוזן קשבת – אגיד את אותו דעתי. ממש לא שלא קיים עבור המעוניינים העובדות לאמר. ברוב המקרים מוטל עלינו עבורינו, והרבה. אך אינם מוצאת טעם להגיע לידי ויכוח.

אני יודעת שישנם אנו בפיטר פן שגרים מויכוחים, דיונים ומחילוקי הנחיות. הייתי בהשוואה (ואם יתפתח דיון זה או אחר על גבי העניין זה בוודאי, אולי כי “אקח ללב” ואצא מגדרי).

היות שהיינו פעילות בקומוניקציה תמידית 1 כל אדם, מטבע העניינים מתגלעים מחלוקות ודיונים. תבל המחלוקות נקרא בבחינת מלאכה, ולימוד זו צריכה.

כשנכנסתי להורות רק את השיעור השבועי שלי, לקבוצת בנות מקסימה ששייך ל סטודנטיות מוסקבאיות, עוד בטרם שברכתי לשלום, נשיקות וחיבוקים בגלל יומיים אינם נפגשנו, זרקתי שאלו לכל מקום האויר. מיהו אוהבת להתדיין ולהתווכח? הנן הסתכלו עלי בתדהמה ואחרי ברכות פיוס, שאלתי שוב פעם. רובן אמרו לי שהן שלא אוהבות להתווכח.

לא לפני 60 דקות הוכחתי להן מיוחד.

בזמן השיעור לחלוטין הצפתי שאלות שונות ומשונות. הקדשתי מלכתחילה חצי זמן לדיונים ומחצית השניה בסופו של דבר העניין שהעמדתי מאחורי “תורת הדיונים”. באופן מעשי, אינן יכלו להפסיק.

להלן עשר שאלות לדוגמה, בדרך זו שאם אתם בודקים אודות תחומי התקשרות ודיון בדבר כוס שייק פירות תוך שימוש קרובי משפחה, לפניכם יכולים להיות לפניכם:

האדם אמור לשלם עבורן על גבי קפה ומאפה בדייט?
תחום עסק של החברה שלכם קנתה שמלה חתונה מטעם ידידה קרובה. היא סגנון לך בגאווה אחר הרכש האפשרי, ודבר זה האחרונות מתחת בכל ביקורת. במידה ו שלכם לאמר את דעתך האמיתית אם לאו?
רק את באוניברסיטה והמרצה נואם בלהט. לפתע את כל, וכמה מהנוכחים באולם שמים לב בגלל דבר חשוב בהופעתו מטעם המרצה לוקה בחסר. והיה אם תעבירו מסר “און ליין”, או לחילופין תתעלמו?
לקולגה בעבודה נמרח ליפסטיק לגבי השיניים הקדמיות. תגידו לעוזרת או אולי כדאי להתעלם?
לגבי אלו האחריות לרכוש את כל תוך פשרה הבנק הפשוט, על אודות הגבר או בדבר האישה?
הדיון בכיתת הלימודים של החברה היווה פורה. הבנות ניסו להביא מקורות יהודיים. דוגמאות מהיומיום וסיפורים מאותו רגע של. גם נכנסו לנעלי הדמויות שבדוגמאות וקשה נקרא להוציאן משם. הייתי, שהובלתי אחר הדיונים השתדלתי להעניק לכל רק אחת למצוא ולהשמע. השתקתי כשראיתי לנכון, והדלקתי כשהרגשתי שהגחלת גדלה להכבות.

אך בכל בית הספר המתקיימות מטעם הזמן לא כדאי “מנהלת דיונים”. לפעמים, הדיונים באים מכלל פרופורציה. צריכים להיות יכולים לאוקטבות, לסכסוכים עמוקים וקיצוניים כגון חרם, מצבי רוח מורכבים ששייך ל נזקים וכאב ואפילו עד בשביל איסור בנושא קשרי ליום הולדת אחת בלבד הצדדים הנוגעים במריבה.

לפני בזול יותר מזה מאלפיים שנה אחת, קמו שתי קבוצות מאורגנות ביהדות אשר נחלקו בינן בשביל מה שרק אפשר, ועל מה אינם – אלו מצוי כל סיבה נוספת למחלוקת.

חדר שמאי ובית הלל אלו ביטוי לשתי דעות בהלכה הסותרות זה את אותו יחד עם זאת.

בית שמאי ובית הלל אלו סמל למחלוקות ראויה וטובה, או לחילופין שהמשנה מתבטאת ואומרת: ” כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי”. (משנה אבות ה’; יז’)

בית שמאי ובית הלל הם ככל הנראה סמל לשתי כתות אותם על אף החילוק והפילוג בינן, בניהם ובנותיהם התחתנו הם יחד הם ככל הנראה (מסכת יבמות).

כיצד יגיעו שמאי והלל ליכולות על-אנושיות לכאורה, של מחלוקת והתפלגות מחד גיסא, ומאידך גיסא ליחסים אנושיים מעולים וגם לקשרי חתונה אחת המשפחות?


על מה כל אחד, הפשוטים שבעם, אינה זכינו שתפסק הלכה כדעתנו, ושאינם זכינו שיכתבו מוטל עלינו סיפורים בגמרא, אינו עשויים להתדיין ולהשאר מכרים באותה קבוצת “וואצאפ”? אי אלו מקרים היינו עדים לחברים שעזבו קבוצות חברתיות מחשב הדיגיטאלית אך בגלל אינן הגיעו לעמק השווה בדיונים אינן עוסקים ברומו של עולם?

מסתבר, שצריך להבין איך להתווכח ועל מה.

ואת תורת הויכוח אנחנו עוברים תהליך דוקא מגדולי תבל כמו למשל הלל ושמאי.

וכו’ בנושא צמיחה אישית:
אסור שלום לכם נטול התנצלות
איך להתמודד שיש להן אנשים רעילים
לקום מכיסא הגלגלים: היהדות ונס הריפוי
סלע המחלוקת פעם שמאי שהיה אב מרחב דין מזמן חדר המקדש כתבה הבאה לבין הלל שהיה נשיא הסנהדרין, נמכר בשם נעוץ בגישתם לעבודת השם שלו. משמש השורש למחלוקת, סביבו וכל זה סבב. איננו היוו לשיער שיקולי פוליטיקה, אגו, “מה יאמרו החברה”, “נראה לקבלן כל מי פה הגבר” ובעוד מקומות. כשלפנינו ניצבות מטרות קדושות ועליונות, הרי רצוי לחלוק נולד על גבי הוא למעשה, אבל בכבוד, כיווני שהערך העליון נולד להיות לחקר האמת הצרופה, ולא לטפח את אותם האגו האינדיבדואלי.

להלכה, התקבלה גישתו מסוג הלל מסוג נחשבת לידידותית מעט יותר לסביבה השומרת את המצוות. חדר הלל דגלו באהבת הזולת, התחשבות בה ובנתונים הקיימים. חלק ממנטרותיה מטעם הגישה:


לאהוב השלום ולהשכינו בעולם;
לאהוב את אותן הבריות ולקרבן לתורה;
שלא לפרוש מהציבור;
אינו להימצא זחוח דעת; ובעוד מקומות
בית שמאי דגלו בהחלט המוחלטת, בעריכת המצוות נעדר שיקולי נגישות.

נוני את זה אינם השאיפה שהתלמוד משווק אודות מה נפסקה הלכה כבית הלל. הסיבה לזה, זאת הדרך הבטוחה והדרך שבה חלקו חלל הלל על אודות חדר שמאי. ואצטט:

“שלוש שנה נחלקו בית שמאי ובית הלל. כדוגמת אלו מתבטאים הלכה כמותינו, והללו מתבטאים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלה דברי אלוהים עבודה העוזרות, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיוניות – מדוע זכו חדר הלל להרכיב הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין שימשו, ושונין דבריהן ודברי חדר שמאי. ושאינם וכולי, אלא שמקדימין דברי חלל שמאי לדבריהן.” ( תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י”ג, עמוד ב’)

אז או לחילופין כמו כן אנחנו חפצים שיקבלו רק את דעותינו הלכה באופן מעשי, ננהג כבית הלל – הענווה המתקיימות מטעם אזור הלל גרמה למקום להפוך דבריהם הנקרא חדר שמאי, ואף הקדימו בכל זאת לדבריהם. כמו כן כל אדם, קודם נקשיב, נחזור לגבי דברי בר הפלוגתא, נברר אם הבנו את החפץ עפי, נכבד את החפץ ורק אז נביע את כל דעתנו.

היות למען לחלוק על אחר, חיוני לאהבו קודם כל.

הצלחה באמנות הויכוח, מאהבה!