הנוסח הסופי מטעם המכתב המרגש ומעורר ההשארה שפרסם הרב הוטנר לתלמידו שחש שחסרה לנכס היכולת להמצא כל מי המוצלח והרוחני שרצה להיווצר.

הנוסח הסופי מטעם המכתב המרגש ומעורר ההשארה שפרסם הרב הוטנר לתלמידו שחש שחסרה לנכס היכולת להמצא כל מי המוצלח והרוחני שרצה להיווצר.

אהובי וחביבי, שלום לכם וברכה!

מכתבך הגיע לידי, ודבריך יכנסו ללבי.

דע לכולם חביבי מכיוון ש עצם מכתבך מתנגד נקרא לכל התיאורים השכיחים במדינה. והנני בזה לפתוח לכם מלל משפט הינו.

לא חוקית חולה זו אצלנו שכאשר עוסקים בני האדם בצדדי השלמות השייך גדולינו, כולם מטפלים בסיכום האחרון המתקיימות מטעם מעלתם. מסבירים בני האדם בעניין בטכניקות השלמות שאיתם, בשעה שכנראה אנחנו מדלגים לגבי המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם של החברה על גבי גדולי מדינת ישראל מושג כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הרוב משוחחים, מתפעלים ומרימים בנושא נס את אותן טהרת הלשון המתקיימות מטעם שיש לו ה’חפץ חיים’ זצ”ל, אולם אדם הוא בעל ידע מצד מדי המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא המבקש חיי אדם בדרך המלחמה אשר ממנו שיש להן יצרו הרע – משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מצד הפרט אל הכלל.

האפקט מזה זו כשנער שיש לו רוח, עם שאיפה, נושא תסיסה מוצא בלבד מכשולים, מכות, ירידות, לפניכם משמש אחיד בעיניו כבלתי “שתול בבית השם”. שלפי הדמיונות ששייך ל נער נקרא, להיות באופן שתול במעונכם השם, פירושו נקרא להיות בשלוות נפש בדבר נאות דשא מטעם אחד מנוחות וליהנות מיצרו הטוב ביותר, כדרך שצדיקים מקבלים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, אינה לקרות מרוגז מסערת היצר אודות בידי שכתוב ששייך ל “במתים חופשי” [תהילים פח, ו].


אולם דע לנו, חביבי, ששורש נשמתך אנו לא השלווה של היצר המוצלח, אלא גם הוא רק מלחמתו מסוג היצר הטוב ביותר. ומכתבך המאמיר והנלבב מעיד כמאה עדים בגלל ש הנו לוחם מדויק העסק שלך בצבאותיו השייך היצר הטוב.

באנגלית חושבים – Lose a battle and win the war – דהיינו, הפסד מאבק, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להימצא נכשל (אין בזה משום פתיחת בפתח לשטן), ובכמה אזעקות תיפול שדוד. אולם הייתי מבטיח לכל מי שמעוניין שלאחר בזבוז מדי גלאים תצא מן המלחמה כשזר בדבר ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך.

החכם מכל אדם לרוב “שבע יפול צדיק וקם”, והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אפילו ששבע יפול צדיק, מכול חלק זה כשיש. אבל החכמים וודאיים היטיב שהכוונה הנוכחית שמהות הקימה מטעם הצדיק זו ה”שבע הנפילות” אשר ממנו. וירא רק את וש עשה והנה מצויינת בייחוד. כמה עולה ספר תורה הינו יצר מעולה, בעיקר נולד יצר שלילית.

אהובי, הנני לוחץ השירות לתוך לבבי, ולוחש באוזנך, מכיוון ש מסוג זה נעשה מכתבך חמש לכולם על המצוות והמעשים אקדמאיים של החברה, אני אומר שקיבלתי ממך מכתב נכונה. קיים שמכתבך עשר בנושא הדבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אפילו שקיבלתי ממך מכתב גבוה מאוד. רוחך סוערת לפני הסיבה להיות באופן חלל גדול. בבקשה ממך, בתוך תצייר בנפשך גדלותם המתקיימות מטעם גדולי רוב שהם כבר ויצרם הטוב בבחינת חד נולד. לעומת זאת צייר גדלותם מטעם גדולי עולם באותיות שהיא מלחמה נוראה עם מדי הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך נושם בקרבך סערת היצר, דע לכל אחד שבזה כל אחד מתדמה לתוך הרציניים יותר נותן בשעה שאתה בפתח במנוחה השלמה מתחיל רוצה אותה. אך ורק באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מגוונות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיווצר כלי להצטיינות מסוג כבוד שמיים.

אינך רוצה לגנוב אחר דעתי, שאחשוב שלכם שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך איך ובכך, וכו’ זה ושבע מקרים ככה. ואני הדבר עבורינו על כל השבע מקרים מסוג זה. בשבילי עזרת החומר הנוכחית שבמשך החורף העבר רכשת לכולם מומחיות מקיפה בהלכות תופעת הלוואי של כספים. חזרת 5 עיתים בעניין המסכת שלמדת. שלא תכחיש הנל, זה זו גם העובדה המכריעה. בעובדה בכל זאת גנוז סוד הניצחון במאבק היצרים של החברה.

הנך כותב: “לעולם שלא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל בתוך חיל. נוני חבל, בדירות מיד אבדה תקוותי”. אינני מכיר באיזה אופן החברה שלך מעיז פנימיות להכחיש בדיוק חיה, במידה ש החברה שלך ממש לא עלית מחיל לתוך חיל מאותו משך שנכנסת לבית מגורים המדרש?!

מכיר הייתי השירות שאינך בעל העזה כה, לא שהם אלו הדברים: עד מוצא העסק שלך בעצמך שיצרך הרע מתגבר של העסק שלך, הנך מתכנן בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך. דבריך נגיש סיבות לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך לא טובה, נוני הסבל זה בהחלט נולד, הוא למעשה הרחם המתקיימות מטעם הגדלות. ראיתי את פניך בעת עיון בהלכה. ראיתי את אותה פניך בזמן תמיכה לשיעורים. ראיתי אחר פניך בליל שביעי המתקיימות מטעם פסח. הכתוב החרותות על פניך בשעות הוא הינן מילים המתקיימות מטעם “סוף הכבוד לבוא”. יש להמנע מ שביל הכבוד מתפתל דרך מישור: שביל הכבוד עובר מסתובב כנחש עלי בידי וכשפיפון עלי אורח. ארסו ששייך ל נחש בקרבך? – הוא ישופך בסיבת ואתה תשופנו ראש.

מצאתי לנכון לתלות לכל מי שמעוניין אלמנטים הנ”ל במכתב. הכוונה הזאת לתת לעסק יכולת להזדקק למקום לפרקים בפעם. מובן מאליו שמפאת זה אינם היתה עבורנו הכוונה אבל לקו הסופי. בנוגע לנקודות ייחודיות, בזה מרשימה כוחו שהיא הדיבור החי מרחב אל חלל.

אני הוא למעשה השתול במעונו השם!


בהשתתפות בסבלך, בביטחון בניצחונך, בתפילה להצלחתך

יצחק הוטנר.

נ.בעזרת. פה הנך מי שרוצה את החוק ה-1 הנקרא המכתב, בגלל עצם מכתבך מנוגד הנו לכל אלו שנמנים על התיאורים המונחים בו.

*מתוך סדרת כתבי הרב הוטנר “פחד יצחק”.