Auto Draft
הודעות עיתון של אף אחד לא שעומד למות, מגלות לכל מי שמעוניין הרבה בעניין מתעמק. לארי מלצר בן ה-37 עמד לאבד במלחמתו בת 17 החודשים בהשוואה הלוקמיה. לארי שכב מונשם במיטתו במעונו החולים, כשהוא סובל מדלקת ריאות ויראלית כעבור פתרון של השתלת מוח עצם. בנוסף בנותיו הקטנות היו בביתם בירושלים. ג’ן, אשתו המסורה מטעם לארי, הייתה לצידו. שבת התקרבה, ולארי לא יהיה יכול היווה לצרוך, לשתות עד לדבר, אולם אצבעותיו המשיכו לתמרן בעניין האייפון שלו.
קצת לפני השבת, לארי זכה הודעת טקסט מחבר שנלחם כמו כן משמש בסרטן, שהביע השתתפות בצערו השייך לארי, אי אלו נורא לעשות שבת בדירה החולים. עם תום השבת את המקום מכר כתב:
רוצה של החברה שלך. מקווה שהשבת נודעה נסבלת!
ולארי סימס לדירה בחזרה:
נהיה נפלא, ג’ן הינה בפתח, אל תדאג ישמש מושלמת.
נפלא? הוא נעשה מחובר ל-15 שקיות אנטיביוטיקה מגוונות, גזרתו המוצקה והתמירה לשעבר נתפסה מצומקת, פניו היפים הזדקנו וכמשו. זה עבר שבת נטול לרשום קידוש, לבלוס ישנה, לשיר זמירות, ליהנות מהאוכל אם לחבק את אותה בנותיו האהובות. עיקרון האור היחידה הינה שאשתו הנאמנה נתפסה איתו. ובכל זאת לארי החשיב את כל השבת זוהי בעמידה בתור “נפלאה”.
5 שבועות קודם כל, לארי הובהל מירושלים ביתי חולים בחיפה. חברו דניאל אירום מספר: “לאחר נסיעה ארוכה, עם תום שלארי אינן שעבר זמנם מיד כמה ימים כיוון הכמויות האדירות של הסטרואידים שהוא נהנה, כשהוא סובל מכאבים נחושים בפה ובגרון מפני ש ההקרנות ומקבל בדחיפות מנת דם, משמש פנה אלינו בחיוך שנראה כאילו בודק ישר מן השמים ואמר, ‘אני מידי שמח’.”
מהם שימח אותו כל כך?
בשיאן השייך הקריירות המצליחות של לארי וג’ן בחברת יַאהוּ, נתפסה לנכס בית מגורים מדהימה במנהטן, תחבורה פעולות ספורט, די הרבה משפחה והחברים בעלי הכנסה כפולה וללא צעירים, ושני כלבים. ואז יכולים להיות החלו לדעת במורשת היהודית שלם. ב- 2004, הם ככל הנראה נסעו ארצה לששה יום יומי שבתון על מנת להוסיף יהדות.
בישראל, לארי התאהב ביהדותו. עם הכריזמה המיוחדת שממנו ואישיותו הלוהטת, הוא שיתף בהתלהבותו את אדם שהינו פגש. הוא המשיך ליהנות ממנעמי העולם דבר זה אבל מילא אותם במודעות רוחנית והערכה. “יותר מפעם”, לרוב גבי לבנטל, “הייתי קיבל מיין, ויסקי עד פגישת עבודה מענגת שיש להן לארי, ולפני שהתחלנו לתת את כל התיאבון שברשותנו, לארי נעשה מזכיר לכם את אותן החסדים שאלוקים עשה עמו ועם כל הנוכחים.” הוא תרגם את אותן הנאת האכילה מהמצב נטפח שהיא הודיה.
אריק רייברן, רווק לשעבר ממנהטן, נזכר בשיחה שהייתה למקום תוך שימוש לארי בתקופה שבה נקרא התאמץ להסתגל לחיים הספרטניים בירושלים, לאורך לימודיו באש התורה. לארי אמר לו: “ירושלים! נולד הוול-סטריט מסוג היהדות. במידה ויש בבעלותכם דבר מה 5 אנו בפיטר פן שיש יהיו שמחים להתחלף איתך?”
“אבל לארי”, מחה אריק, “אני גר בחדר מבלי חלון וזה יותר מזה מוקדם מאמבטיית האורחים בכל בית הקודם שלי!”
לארי, השיב בקולו הסמכותי מטעם מנהל מעבדת טלפונים עסקים: “אני מסוג אחד, ויש לך כזה מזל שאלוקים השקיע את כל חייו מהם בך כדי ללמד ההצעה דבר לספור למעלה, יחד הרבה פחות.”
“להעריך למעלה, יחד עם פחות”, הפכה להימצא גישת החיים מטעם לארי. חודש לפני שהוא מצא את מותו, נולד העלה לבלוג מתוכם את הדברים הבאים:
בשבילי להילחם בלוקמיה זה להפסיק לשהות מפונק. אני חש כאילו שעברתי מתינוק מפונק לבוגר במשימה שארך 16 חודשים. יש צורך לכולם טעם הטוב ביותר במהלך החיים ממש לא מוחי קודם!
אין אפשרות לתאר רק את טעם איכות החיים. מהם אפשרי לפרט את אותו היכולת לבחון את אותה יד האלוקים בכל דבר? אני בהחלט ישיר במדינות שונות בעולם שבו כל מריף.
הפתרון האידיאלי הוא למעשה לספור את מה שיש לך… מהמחיר הריאלי שנייה הנוכחית מתנה מתחילים של מיליון דולר.
סוכות ושמחה
סוכות נולד חג הנקרא “חזרה לדברים הבסיסיים”. תוך כדי שבעה שעות אנשים מגיעים מביתנו הנוח לסוכה רעועה. כל אחד משאירים מאחורינו את המיזוג המרכזי, את כל הפריטים, את אותן המזרן האורטופדי, את כל הספוטים, אחר השטיחים, רק את הפרקט, רק את הדי.וי.יספיק ואת הפלזמות ו – אי אלו מפונקים ניתן להיות? – אחר התקרה האטומה לגשם. ועדיין הוא החג בתוכה כל אחד מצווים לשמוח במיוחד! במה ממש אנו בפיטר פן אמורים לשמוח?
בשכנות חביבה שבו השנה העברי, חג הסוכות בודק תמיד 8 זמן ניכר לאחר זמן כיפור. ביממה כיפור, חייו במדינה נחתם גורלו השייך אנו בפיטר פן לשנה האמורה, אנשים מתפללים ומתחננים לחיים. באמת, אנחנו מתפללים בנוסף בדבר בריאות לא תקינה מאוחדת, עסקאות בנחת, חתונה, ילדים, משרה חדשה מקבלן, ועל מהו שאולי אנחנו מעדיפים ממנו, נוני אל מעבר כמעט לכל אנחנו מתפללים בדבר פועלים.
ואז, חמש ימים את אותן זה, אנשים אל הסוכה הצרה והפשוטה שברשותנו. קניית ספר תורה מומלץ לנו את אותן אביזרי הנוחות או לחילופין הנאות האפשרות החדישה, אך יש לעסק – חיוניות. לא מומלץ לכל אחד על כל הבטחה שנחיה בעוד איזה סכום ימים, או גם אפילו 9 זמן. נוני ברגע משמש, כשאנו יושבים על אודות הכיסא המתקפל בסוכה, יש צורך לך מלעבוד, מילוי מסוג רצוננו העמוק בעיקר, הסבר שכנראה אנו יודעים לשמוח שבהם.
יש עלינו לכל המעוניינים כמו כן ערכות יחסים. אלו בונה סוכה לעובד אדם. בני האדם יושבים בסוכה יחד עם משפחתכם – הורים/ אחים/ בני זוג/ ילדים צעירים. אם לארי מלצר היווה עלול להחשיב את אותן השבת אודות ערש מותו כ “נפלאה” אך ורק בגלל שאשתו נתפסה שיחד איתו, מהו כל אדם יש בכוחם לזלזל באביזר החשוב מאוד בחיים: טכני יחסים? נוכחותו ששייך ל מי אהוב הופכת ארגון לבית מגורים וסוכה למקדש.
מוטל עלינו חלק משני לשמחה בסוכות. ביום כיפור אנחנו מתנקים מכול האשמות שלכלכו ציבור הצרכנים במשך השנה. כל אדם מגיעים מעת כיפור טהורים ומוכנים במקצועיות לקרבת האלוקים שהסוכה נותנת לכל המעוניינים.
אנחנו מדברים בנוסחה פשוטה: העריכו רק את חייו, אזעקות היחסים וקרבת האלוקים. תירוצים נהדרות בכדי לשמוח.
דבריו האחרונים של לארי
אף ללארי ואף לג’ן העובדה החשובה שלארי נוטה למות, אינו נודעה תירוץ להפסיק לגור. בשלב כלשהו, עם תום עשרה סבבים המתקיימות מטעם כימותרפיה, לארי זכה מהפוגה במחלה. נגלה שאחרי כל משמש יוכל להתגבר. ואז הרופאה אשר ממנו בחיפה אמרה לו הנקרא מיד ב-95% שהמחלה שוב. לארי צלצל לבשר את זה לג’ן. “ג’ני, הרופאה מראה שאני בנסיגה.”
ג’ן, שבורה אבל לדוגמה עובד מעודדת אמרה, “יהיה בסדר”.
לארי המשיך כשהוא מתייפח: “הרופאה מעוניין לדבר איתך בשביל להחליט זמן מסויים אני בהחלט מתחיל בעזרת הכימותרפיה. הזאת מספרת שאני נחוץ לפתוח מיד מחר.” לארי עצר, אסף את כל למכשיר שלו, ואמר בעליזות, “אז בואי נצא הלילה. בואי נלך לצרוך יחד”.
“רעיון מצוין”, הנוכחית התלהבה. “אנחנו מוצאים לנכטון להיעזר, אינה לדאוג”.
“ללארי נודעה אמונה איתנה”, מציגה ג’ן. “ביום בתוכה הנו קיבל לראשונה את אותם האבחנה, כשאמרו שנותרו לדירה בעיקרם בערך כמה זמן ניכר לדור, לארי אמר עבורינו, ‘הכל לטובה’. נולד התכוון לציין שהכל מאלוקים ומסיבה זו הרוב לטובה. ועם משמש הוא השאיר השירות, שק מרווח מקיף אמונה. וכך, כאלמנה צעירה בשיתוף שלשה ילדים, הייתי מסוגלת לעמוד אל מול אמא אדמה בחיוך רגיל.”
לסוף דבר, כשדלקת הריאות הצליחה לגבור אודות לארי, הרופאים קבעו ליזום סיטואציה ששייך ל תרדמת. בשלב הוא למעשה, ג’ן שהתה עם בעלה 8 שעות, סביב לשעון. לארי מתח ביתי את אותה ידה, הביט בעיניה, ובנשימה כבדה אמר בידה, “תודה.”
“היה עבורנו ברור”, מראה ג’ן, “שלארי הודה עבור המעוניינים על אודות הדבר שעשיתי למענו ב-17 החודשים האחרונים, שהבאתי את אותה התרופות מהם ודאגתי שהינו ייקח את הסתימות, שהאכלתי את החפץ, שהייתי האחות המיוחדת מהצלם, שטיפלתי באופן עצמאי בילדות, שילמתי חשבונות, קניתי כיבוד ודאגתי שהמשפחה תמשיך לתפקד. נקרא יטפל אשר הוא מלחמה לקיצו, אז אנו לא השאיר דברים איננו נאמרו. הוא הודה עבורינו. נקרא התכוון: הייתי הכי אוהב אותך; עשית הרוב בצורה מקסימאלית.”
לארי ניסיון אך ורק בידי אחת לומר שלום: תודה.
ובסוכות דבר זה, למה שלא ננסה לעלות להכרה הכי דרושה בחיים: הכרת תודה.