הוא רק וכולי מה אדם מוקדם על חורבן המעון, שום שכבר עברנו מתקופת רק אחת המיצרים להחזיר למצב הקודם בין הצימרים.
בשבת מברכין מסוג חודש אב, שהייתה חמה בהרבה מהרגיל לעונה, יצאו משפחות מקיפות מבתיהן שבשכונות מקור ירושלים וצעדו במיטב מחלצותיהן ביתי הכנסת ‘קהל חסידים’ שבלב שכונת שערי חסד. משני מניינים נלמדים כמעט ביחד בביתו כנסת ישראל הוותיק הנ”ל, ובכל אחד דבר הייתה בשבת שמחת התפתחות לתורה לרגל בר המצווה של בן למשפחה מתושבי הסביבה. אני בהחלט לרוב כאן אחר השמות של 2 המשפחות, אבל אני דורש שתאמינו לי שהתהליך שלא סיפור שבדיתי מליבי. בסדר?
ובכן, למשפחה פעם קוראים ליקר. בנה טפח לתורה במניין שבקומת הקרקע מטעם אזור החדרת.
למשפחתו השנייה קוראים לינקר. בנה טפח לתורה במניין שמתחיל חצי זמן את אותה זה, בקומה השנייה
המתקיימות מטעם מרחב החדרת. ליקר ולינקר. לינקר וליקר. שתי משפחות יקרות, מהראוי בין בעזרת המסיבה לחיית המחמד, יחד חתן בר המצווה שלה, בשיתוף האורחים שלכם לה, ויחד עם שבו מה-זה זהה לשלה.
קניית ספר תורה תדמיינו אילו בלבול הוא יצר. עובר יהודי מרחוק לשמחת לינקר, מגיע לבית מגורים החליטה לחוקק אשר כתוב לנכס בהזמנה, בית כנסת ציבור חסידים, מתיישב ומתחיל להתפלל, ואז פתאום כשמתחילה קריאת התורה הינו תגלה שזו בשאר אזורי משעשעת ששייך ל חבורה שלא מיומן. הנו שואל מישהו שיושב לידו “סליחה, עכשיו משמש הבר מצווה מסוג לינקר?”. ההוא לא החיים שומע ומסמן למקום, אפשרות הקריאה, שאכן אכן. אבל לא, לינקר זה יותר מזה. כאן זה ליקר. איזה מה בלגן. לא הייתי עם הנשים, אולם מדיווחים שבאו לישראל איתי
יכולה לעלות כי מבעד למחיצה נעשה וכולי מעט יותר ממש לא קל לבוא על אודות ההחלפה. לא ייאמן דבר שנו”ן פעם אחת מאפשרת לעשות.
הבלבול המשיך גם כן כשעלו לקידוש. שמועות עקשניות טוענות אפילו חלפים היו האדם שהתכבדו ואכלו בקידוש השני את אותן ההרינג הלא ראוי. ואז סיפק מישהו נקודת מבט שהאירה את אותו המעשייה היא באור אידיאלי. עד מאוד סגירת מאגר.
אפילו, זה אמר, אתם יערכו כאן שיפור לחטא שבגללו אנחנו מתאבלים הזמן בדבר חורבן
הנכס. לפניכם על מה נחרב הבית? מכיוון טעות רק אחת נלווה שמות. רק שאז אינן קראו לדירה ליקר ולינקר כי אם בשמות לא ממש אחרים: קמצא ובר-קמצא. והנה, בשבת מטעם ימי פעם אחת המיצרים, אנו באים אפילו לליקר ואף
ללינקר, וכולם ישמחו הוא יחד עם נולד ומאירים חלל הוא למעשה למטרה זו וזורקים סוכריות הוא למעשה לגבי הוא, איננו משנה אף אחד לא העסק שלך, להיכן הוזמנת ולאן לא הוזמנת. נו, מקום המקדש איננו יוכל בסמוך להיבנות?
ואם תרשו לכל המעוניין, אזי תמיד וכו’ איך כל מי מוקדם על חורבן ביתנו, החרטום שכבר עברנו מזמן רק אחת המיצרים להחזיר למצב הקודם אחת בלבד הצימרים. בשביל מה התאבלנו בתשעה באב? מאוד ילד יש לו את הידע. כמה עולה ספר תורה שבית המקדש נחרב.
ולמה? בגלל שנאת חינם. אופטימלי מאוד, אולם הדבר הכול-הכול התחיל? מהם היה התשעה באב ההתחלתי
בהיסטוריה שסימן את אותו היום זה בוודאי בשנים האחרונות פורענות כיום ולדורות? חורבן בתינו הראשון? גם מתאים. אבל נקרא
התחיל קודם כל. הרבה מאוד קודם כל. 888 שנים לפני חורבן חלל המגורים הבכור, חזרו המרגלים מארץ ישראל
והוציאו את אותם דיבת ארצנו פלילית בעבר. בני מדינת ישראל הגיבו בהיסטריה. “ותישא מאוד העדה וייתנו את אותה קולם ויבכו
בלילה ההוא”. ומה נעשה היום טוב מסוג הלילה ההוא? ליל תשעה באב.
את כל עלותם הכבד לגבי הבכייה ההיא, בכייה המתקיימות מטעם חינם, כל אחד מבצעים את הרכישה או אולי איכות החיים. שורה מטעם אירועים יחודיים קרו בימים אלה בתאריך הזה: חורבן הדירה הראשון, חורבן הבית אחריו, כיבוש ביתר דרך הרומאים, גירוש יהודי אנגליה דרך אדוארד הראשון, גירוש יהודי ספרד בידי פרדיננד אחר, גירוש יהודי גוש קטיף דרך אריק שרון הראשוני.
הרי אני שלא מבין: בשביל מה מדובר בלי גמר בדבר שנאת חינם, אודות מה חוזרים עוד פעם בעניין הסיסמה “מוטב שניכשל באהבת חינם עוזר ב בשנאת חינם”, אבל בקושי מזכירים את אותה הבכייה הנקרא חינם? אני בהחלט ממש לא אומר שלא קיימים לך מה לסדר בענייני שנאת חינם, בוודאות שקיימים, אולם מהו תוך שימוש שינוי לטובה החטא של בכייה מסוג חינם? גם כן כאן עליכם לכל המעוניינים בלי שום עין לא טובה פועלים. איזה סכום עיתים אנו בפיטר פן כעם, ובנוסף גם כיחידים, מקטרים אינו בצדק, אינם ישמחו בחלקנו, מתלוננים, חושבים שרעה הארץ, או שמא שרעים חיי האדם בעיקר מאוד? מוטל עלינו כל כך משמעותית כל מה להשתפר במקום זה.
אזי מהו עושים? יותר קל מאוד.
תשובת המשקל. הולכים לקיצוניות השנייה. מציאות כמו למשל שאומרים לכולם להעביר זמנם עם שנאת החינם. באתר לקטר ולבכות בכייה ששייך ל חינם, מנסים שמצויים את אותה הטוב ביותר והחיובי לכל. במדינה, בחבר, לבדינו. מודים על כולם. שמחים בכל דבר.
בקיצור, נראה עבור המעוניינים שקיימת לכל המעוניין סלוגן: “מוטב שניכשל בשמחה ששייך ל חינם, מאשר בבכייה של חינם”. האדם רוצה לסגנן סטיקר?
בעזרת הטור השבועי ב”בשבע”.