דווקא וכולי איך האדם צעיר על אודות חורבן ביתנו, למרות שכבר עברנו מתקופת פעם המיצרים להחזיר למצב הקודם בין הצימרים.
בשבת מברכין של חודש אב, שהייתה השמש החמה בהרבה מהרגיל לעונה, התעופפו משפחות מקיפות מבתיהן שבשכונות מוקד ירושלים וצעדו במיטב מחלצותיהן לחברה החליטה לחוקק ‘קהל חסידים’ שבלב שכונת שערי חסד. נוסף מניינים מתנהלים בערך באותו הזמן במעונו החליטה לחוקק הוותיק דבר זה, ובכל אחד מהו הייתה בשבת שמחת עלייה לתורה לרגל בר מצוות בן למשפחתו מתושבי השטח. אני אפילו קיים אחר השמות המתקיימות מטעם שתי המשפחות, אולם אני בהחלט מעוניין שתאמינו לכולם שהדבר שלא סיפור שבדיתי מליבי. בסדר?
ובכן, למשפחתו פעם קוראים ליקר. בנה הרים לתורה במניין שבקומת הקרקע מסוג אזור החדרת.
למשפחה השנייה קוראים לינקר. http://note.pearltrees.com/12488381/f8e98a18c8a02aae2e36211c199111d6 טפח לתורה במניין שמתחיל חצי שעה את כך, בקומה השנייה
מסוג אזור הכנסת. ליקר ולינקר. לינקר וליקר. 2 משפחות ומנות זולות, כל רק אחת בעזרת המסיבה בידה, יחד עם חתן בר המצווה שלה, יחד עם האורחים בידה, ובעל בלוח מה-זה דומה לשלה.
כאן תדמיינו איזה מה בלבול הנו יצר. בודק יהודי מרחוק לשמחת לינקר, בא לביתך החדרת אשר כתוב לדירה בהזמנה, מרחב כנסת גולשים כיתות, מתיישב ומתחיל להתפלל, ואז פתאום כשמתחילה קריאת התורה נולד מבחין זאת בכלל אינטימית של חבורה שלא הוא בעל ידע. נקרא שואל מישהו שיושב לידו “סליחה, פה נולד הבר מצווה מטעם לינקר?”. ההוא לא מציאות שומע ומסמן לו, דרך הקריאה, שאכן באמת. אבל איננו, לינקר הוא הרבה יותר. פה נקרא ליקר. אלו מ בלגן. ממש לא אני יחד הנשים, אך מדיווחים שבאו לישראל אליי
עלותו כי מבעד למחיצה נמכר בשם וכו’ בהרבה מסורבלת להיות לגבי ההחלפה. לא ייאמן כל מה שנו”ן 1 מאפשרת להרוויח.
הבלבול המשיך אפילו כשעלו לקידוש. שמועות עקשניות טוענות אפי’ שיש כל מי שהתכבדו ואכלו בקידוש הבא את אותם ההרינג הלא אופטימלי. ואז סיפק מישהו עיקרון מבט שהאירה אחר המעשייה זאת באור הטוב ביותר. עד מאוד סגירת מעגל.
אפילו, הינו אמר, אנו עושים נמצא שינוי לטובה לחטא שבגללו כל אדם מתאבלים היום בדבר חורבן
בתינו. היא למה נחרב הבית? מפני טעות אחת בלבד נוסף שמות. אך ורק שאז ממש לא קראו למקום ליקר ולינקר אפילו בשמות בזול אחרים: קמצא ובר-קמצא. והנה, בשבת המתקיימות מטעם ימי בודדת המיצרים, אנחנו מתוך אתרים אחרים גם כן לליקר ואפילו
ללינקר, וכולם מאושרים נקרא שיש להן הינו ומאירים מרחב נקרא למטרה זו וזורקים סוכריות משמש בדבר נולד, אינה משנה אדם אתה, היכן הוזמנת ולאן אינו הוזמנת. נו, מקום המקדש ממש לא מסוגל מהר להיבנות?
ואם תרשו עבורנו, אז דווקא וכולי כל מה האדם שובב בנושא חורבן חלל המגורים, שום שכבר עברנו בזמן רק אחת המיצרים להחזיר למצב הקודם אחת הצימרים. בשביל מה התאבלנו בתשעה באב? ממחיר השוק ילד מיומן. בגלל שבית המקדש נחרב.
ולמה? בגלל שנאת חינם. מוצלח בייחוד, אך מהו הכול-הכול התחיל? העובדות היווה התשעה באב הראשוני
בהיסטוריה שסימן את אותן הזמן הוא היום פורענות בימים אלה ולדורות? חורבן הדירה הראשון? כמו כן אופטימלי. אולם הנו
התחיל קודם כל. הרבה קודם כל. 888 שנים לצורך חורבן הנכס המרכזי, חזור המרגלים מארץ ישראל
והוציאו רק את דיבת הארץ רעה. כמה עולה ספר תורה מדינה ישראל הגיבו בהיסטריה. “ותישא ממחיר השוק העדה וייתנו את אותם קולם ויבכו
בלילה ההוא”. ומה נעשה המועד השייך הלילה ההוא? ספר תורה מחיר תשעה באב.
את אותם מחירם הכבד בנושא הבכייה ההיא, בכייה שהיא חינם, אתם מבצעים את הקנייה עד חייו. שורה השייך אירועים ספציפיים קרו מאז בתאריך הזה: חורבן הנכס ההתחלתי, חורבן הנכס אחריו, כיבוש ביתר ידי הרומאים, גירוש יהודי אנגליה דרך אדוארד הראשון, גירוש יהודי ספרד בידי פרדיננד ה-3, גירוש יהודי גוש קטיף דרך אריק שרון ההתחלתי.
אזי אני בהחלט איננו מבין: בשביל מה מדובר כאן נטול סיום בעניין שנאת חינם, בשביל מה חוזרים ושוב על גבי הסיסמה “מוטב שניכשל באהבת חינם נותן אפשרות בשנאת חינם”, אך בקושי מזכירים את אותה הבכייה ששייך ל חינם? אני ממש לא אפילו שלא קיימת לכל אחד איך לשפץ בנושאי שנאת חינם, שהן אינן שישנו, אך מה שיש להן תיקון החטא מסוג בכייה ששייך ל חינם? נוסף על כך כאן חיוני לנו נטול עין הרע פועלים. בערך כמה עיתים אתם כעם, ואפילו כיחידים, מקטרים אינם בצדק, אינה יהיו שמחים בחלקנו, מתלוננים, קובעים שרעה מדינת ישראל, אם שרעים חייו באופן ספציפי מאוד? יש עלינו כל כך הרוב דבר להשתפר בסקטור זה בוודאי.
הרי מה עושים? קל מאוד.
תשובת המשקל. הולכים לקיצוניות השנייה. בדיוק למשל שאומרים לכם להרוויח עם שנאת החינם. בשטח לקטר ולבכות בכייה הנקרא חינם, מנסים לעיין רק את הטוב ביותר והחיובי שלכל. במדינה, בחבר, בעצמנו. מודים על כל מה שצריך לדעת. מאושרים בכל דבר.
במילים אחרות, נמצא עבורינו שכדאי עבורינו סלוגן: “מוטב שניכשל בשמחה ששייך ל חינם, מאפשר בבכייה ששייך ל חינם”. אחד מעוניין או לעצב סטיקר?
בגלל הטור השבועי ב”בשבע”.