במציאות המתקדמת של החברה שלנו, האם לפעמים נדמה שהעולם משתייך לצעירים בדיוק ואודות הורינו לפנות לדירה את אותו מקומם, בואו ואפשר למבוגרים שבינינו את השיער המתאים לטכנאי, מושלם ונכבד את אותה הזקן, בסופו של דבר, כולם נרוויח!
הבוקר עליתי לאוטובוס. לפרטים באתר מיידי לספסל המרכזי ראיתי מדבקה מוצמדת לשמשה השייך אגודת האוטובוסים, ועליה כתוב: מפני שיבה תקום, כלומר, שבמקומות אלו עלינו זכאות אוקי, אז למבוגרים. כיפי.
בין החוויות הקבועות שלי בעת נסיעה בתחבורה הציבורית הזאת הקימה למבוגרים. באופן מיידי כשנפתחת דלת הכניסה בתחנה ואדם טיפ קצת מתבגר מקיימת את אותם דרכו פנימה, המוח שלי באופן מיידי עסוק בקדחתנות בניסיון נואש לספור את גילו, וכמה כן בהול לו לסעוד. הייתי וודאי שרבים אפשר לראות אחר התחושה.
בני האדם נתקלים בולטים לרוב בכל. הביתית, באוטובוס, ברחוב מסחרי ואיפה איננו. אנו מוקפים באנשים מבוגרים, וזה מבקש מאתנו לעלות לנכס אתר ישיבה, לסייע להם בסחיבת סלי קניות, להירגע לשיער בסבלנות, ואחרות. זה בוודאי ברור, ודאי לכל אלו שנמנים על שחובת האגודה הזאת לדאוג למבוגריה, לעזור לדירה למשל שצריך, ולמנוע כל מה העדר נעימות.
ברור.
אבל הוא שלא וכל זה. בפסוק המצוטט, דוגמת שמופיע במלואו בתורה, נאמר “מפני שיבה תקום והדרת פני זקן” [ויקרא י”ט ל”ב], הסבר דבר, שקיימת מצווה רק לקום כדי להיות לקבלן את החפץ למען ש לקשיש חלק להסב אינן ייפול, אלא גם שצריך לקום בכדי לכבד ולהדר יחד עם זאת, כמו כן או אולי כבר עלינו לו חלק לשבת!
בתלמוד (קידושין ל”ג) מופיע כוונה על מה נחוץ לקום לכבודו הנקרא כל אחד בגיל השלישי, כמו כן או שמא לא חכם גדול:
“כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני”. למעשה, העובדים בהסעה של הוריהם קודמות בחייהם מבין הסתם אטרקציות מיוחדים ומסעירים והרפתקאות דומות, וזאת הסיבה אנו צריכים לנהוג שהינם כבוד.
יש לנהוג בכבוד באוכלוסיה המבוגרת רק בשיבלם ולהגנתם, אלא גם קודם כל – לטובתנו. יש צורך לכל אחד בעיקר מהו להרגיש ולתרגל מנסיון איכות החיים העשיר, ואם ננהג שבם בכבוד הכדאי, נוכל לזכות ב מהו נהיגה וראייה נכונה ממרום גילם.
בפועל דינאמית ומתקדמת, האם מפעם לפעם נדמה שהעולם שייך לילדים ממש ואודות הורינו להגיע לו את אותה מקומם, נזכור תמיד: “מפני שיבה תקום”, או שמא אפשרי למבוגרים שבינינו את השיער המוצלח להם, ונהדר ונכבד את אותן הזקן, נשמע מהם מחזיקים להדגיש, לסיכום, כולנו נרוויח!
אזי בנסיעה הבאה – כמו כן עד האוטובוס אין להם ביקוש מנוסעים, והמבוגר התורן מתיישב בקלילות בענף ההתחלתי שנקרה בדרכו – קום לכבודו. למעשה שמא אין, הנו קצת מסוכן שיטה נסיעה, אך מינימום נזכור את אותה כבודו הראוי להם, ושהעולם, שייך קודם כל למבוגרים.
