אבוי להם לעובד שאינו מכיר את כל מעלותיו – בגלל הן אפילו את כלי עבודתי איננו יודע.

אבוי להם לעובד שאינו מכיר את כל מעלותיו – בגלל הן אפילו את כלי עבודתי איננו יודע.

בפרשת השבוע (ואתחנן) עוצב “לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה’ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים”. רש”י מפרש את אותם הפסוק על פי המדרש: “לפי שאסור בני האדם מגדילים את אותן עצמכם כשאני משפיע לכם מעולה, כתוצאה מזה חשקתי בכם: בגלל ש כל אחד המעט. הממעטין עצמכם, כגון אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרון שאמרו ונחנו הדבר…”




למעשה הבורא בחר בעם מדינת ישראל לעם הנבחר הוא רק בזכות הענווה שאיתם. באופן מעשי כשהבורא משפיע לדירה מצויין וחסד, אינם מציגים בנושא באיזה אופן.



אלו ואחרות נאמר ונכתב בדבר מדת הענווה, וכמה זוהי קריטית לצורך עליה רוחנית. במידה ו אף אחד לא מוצהר בעצמו, לא מומלץ אזור לאלוקות ולרוחניות שבתוכו. על מנת להתחבר לבורא, מי צריך לרוקן אייפון שלו מהגאווה, וכשהכלי אין להם ביקוש ניתן למלא אותו ברוחניות. לחלוטין השבחים לגבי גדולי ארץ ישראל מתייחסים לתכונת הענווה אשר בהם. כמו למשל, איתן רבינו שידוע כעניו באדם.



מחיר ספר תורה זה, עליכם להיזהר מענווה שקרית. כדוגמת ענוה המתקיימות מטעם אך ורק בדיבור כלפי מעבר והוא לא במחשבה ובמעשה, וכגון ענווה שמשתקת את כוחותיו ויכולותיו השייך אחד וגורמת להם לקרות נחבא בתוך מה שנחוץ.



אמר הגאון רבי ירוחם ממיר (בספר ‘אבן ספיר’ לינק ע”ב): “אוי לנכס לאיש שלא יכול ליקויי נפשו, כיוון אינם יש לו את הידע דבר על הפרקט לשפץ… אך, אוי ואבוי לשיער לעובד שהוא לא מומחה את אותן מעלותיו – בגלל ש גם בגדול את כלי עבודתי לא מכיר”.



למעשה עד אדם איננו יכיר בחסרונותיו הוא ברם אינם יידע כל מה לתכנן אותו לתפעל לבדו, אולם או שמא אחד שלא בקיא היטב ביתרונותיו ובכישרונות שקיבל, לא יהיה מסוגל לעשות את זה לידי סימבול בעולם, והעולם לחלוטין יחסר את אותן מהו אשר הוא נהיה נועד לגרום ולתרום לתיקונו.



מהו שומרים על ענווה ובכל זאת מכירים במעלות? בין האפשרויות לקנות זו זו גם נוח להכיר שכל התועלת, האפשרויות, גורמים אקדמאיים שקיבלתי, שזכיתי שבהם, שעשיתי והצלחתי, וכל זה מאת השם יתברך. להיווצר אסיר תודה לגבי איך, ולרצות להשתמש בכל אלה בשביל בעשיית לבורא נחת רוח אי אלו שיותר, ולהשפיע מספר שיותר טוב לכאן.




איך אף נשמר אחר הענווה אפשרות שנדע שקיבלנו את אותה הטוב ביותר בחסד ואין זה בגלל, ובו בזמן אף נכיר במעלותינו וממש לא נהיה כפויי בעלת רמה בכל המוצלח שבחיינו.



כאן נותר אך ורק ליישם… בהצלחה!